זה בגלל שאני באמת רוצה להחמיא.
פשוט אני דפוק בקטע הזה.
יש לי נטייה, אהמ, להיות קצת קרצייתי. אני בטוח ששמת לב ולכן אני מנסה להתרחק כמה שיותר ממך, קונפליקט רציני בהתחשב בעובדה שרוב היום אני חושב עליך ורוצה אותך לידי.
זה לא שאתה לא מדהים אותי, אתה כן. לחלוטין. אגב, רעיון בקבוק היין הלבן- גאוני! 😄
זה פשוט שאני מפחד שמרוב שאני אחמיא ואדבר ואתקשר ואסמס ואהיה שם באופן כללי אתה פשוט תברח. זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה יקרה לי. ואני רוצה אותך, מאוד. קצת קשה להסביר במילים... זה נורא רגיש אצלי.
סעאמק.
האכזבה שחווית ממני קשה לי לאללה. זה למה אמרתי לך את מה שאמרתי היום בבוקר, כדי שתבין.
אני לא חושב שאני מסוגל כרגע ל71 הצלפות חינוך, לא על כף היד ולא עם החגורה. זה הורג אותי מבפנים. אתמול נלחמתי בעצמי בשביל לקבל את העונש הזה, עד כמה שיכולתי. לא הצלחתי לספור אחרי שלוש, אתה מבין? שלוש! אני? זה שעבר כאבים גדולים יותר מאלו.
כשיש עיניין רומנטי ואינטימי אמיתי ביני לבין השולט שמצליף בי משהו משתחרר וקשה לי להתעלם מהכאב. ההצלפות, הנשיכות וכ'ו; כולן הרבה יותר מוחשיות.
אני לא יודע איך לפצות אותך. אני לא יודע אם אני יכול בכלל. התחושה הזו, של לאכזב אותך, שוברת אותי מתוך תוכי.
לפני 16 שנים. 4 בפברואר 2008 בשעה 16:14
