אני יודע. סליחה.
זה בגללו! כן, בגללו... הוא לא מפסיק לגרות אותי, כל הזמן, נונסטופ הבחור הזה מגרה אותי, מינית, שכלית, נפשית, הוא מעשיר אותי, מעמיק אותי, מרגיש אותי על כל צדדי ואוהב את זה.
כשדיברנו בטלפון היום {אני לא זוכר איזו שיחה זו הייתה.... השניה? השלישית?} הוא אמר לי את המילים שכל כך עשו לי את זה... הוא אמר :"אתה תעבור אצלי כזו סדרת חינוך!" i grinned so hard , i ached!!!
אלוהים, אני יודע שזה מוקדם ואנחנו מדברים רק שבוע וחצי, אני יודע שאני עוד לא ראיתי אותו, אני יודע שהוא ממבוגר ממני ואני יודע {תאמיני לי שאני יודע} שהוא גר רחוק, אבל המילים הללו לא יוצאות לי המראש וזה כואב!!!
תני לי מזל כדי שאוכל להגיד לו את המילים הללו, לנשק אותו וללחוש לו אותן לאוזן.
החום הזה שלו לא יוצא לי מהראש והלב. הוא חושב עלי כל הזמן ואני חושב עליו כל הזמן.
זה אולי נשמע {לכל קוראיי וקוראותיי ה"מרובים"} כמו אהבת נעורים מטופשת ואולי זו באמת אהבת נעורים מטופשת אבל בנתיים- אחת המערכות שעושו לי הכי טוב כשהייתי בתוכן, אם לא הטובה מכולן.
מחר, בעצם היום עוד מספר שעות לא קטן אולי אוכל לראות אותו- אפשרי זאת, בבקשה!
ולכן חברותיי היקרות, שיודעות על הפרטים ה"מרתקים" {ואתן יודעות בלב מי אתן} אני יודע שאני לכאורה נראה כאילו אני שם אותו במקום שהוא איננו, אני לא- הוא פשוט כבר שם! וזה מדהים כה טוב זה עושה לי איפה שהוא נמצא.... וכמה מעט זמן הוא הגיע לשם...
אלוהים, שוב אלייך יקירה, פשוט תודה ששלחת אותו כשהייתי צריך. תודה.
kael
לפני 19 שנים. 4 באוקטובר 2005 בשעה 1:34
