לפני 18 שנים. 15 באוקטובר 2005 בשעה 23:25
"ברור?"
"כן, מאסטר".
זה כל כך כיף להגיד את המילים הללו. במיוחד בשבילו.
אני מקווה שכל ילך כשורה מחר, אני מקווה שאמצה חן בעיניו והוא בעיניי, הלוואי והכימיה המעולה שיש ביננו כרגע תמשיך להתקיים גם בעולם הפיזי. הלוואי.
היד שלי דורשת ליטוף, השפתיים שלי דורשות נשיק והרגל שלי דורשת לגעת בו כבר, במעלה רגלו בעדינות חשאית מתחת לשולחן באמצע בית הקפה, ולו רק בשביל לראות את חיוך ההנאה והחרמנות מתפשט על פרצופו וגופו כאחד.
ארררררררררררר
שיהיה כבר מחר!!!!!!
