סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 18 שנים. 4 בדצמבר 2005 בשעה 17:04

כאמור, כואב הראש, בטירוף

ואני עוד צריך להמשיך וללמוד עוד ועוד ועוד, כמה נפלא...

מישהו רוצה שאני אסביר לו על התאטרון הברכטיאני? כי אני יכול, באמת!

'סתכלו לאן הגעתי!! אני כותב שטויות בבלוג שלי, אבל מה חדש? P:





בא לי שישחקו לי בשיער, בא לי לפרסם סיפור, בא לי לפסל בחימר, בא לי לתפור כבר את המחוך המיועד....
ואני תקוע, בבית, מסכם חומרים למבחן...

וכמו שהבמאית שלי אומרת: "בא לי למות"


}{

שאלתנית - אני אשמח מאוד אם תסביר על התיאטרון הברכטיאני. באמת.
לפני 18 שנים
kael - התאטרון האפי-ברכטיאני

ברטולד ברכט {AKA תאטרון ברכטיאני} היה קומוניסט הומניסט והאמין שבני אדם טובים במהותם והמצב האקונומי חברתי שלהם וא מה שוגרם להם לעשות מעשים רעים. הוא האמין שהתאטרון הוא כלי לשינוי חברתי כלכלי ופוליטי. תאטרון קומוניסטי הומניסטי.

ברכט רוצה שהקהל יבין את הבעיה מבחוץ, באופן באובייקטיבי לכן הוא משתמש באפקט הניכור .

אפקט הניכור:
הקהל יושב בצורה מנוכרת רגשית ומפעיל את הראש, בגלל דרך המשחק של השחקנים אשר לא נכנסים אל הדמות ומשתנים כל הזמן, עם התאורה והתפאורה שזזה... הם מודעים לחלוטין שזה תאטרון ולא מציאותי {AKA תיאטרון ריאליסטי, לקיחת מצב ריאליסטי אל תוך התאטרון}. כחלק מן אפקט הניכור משתמשים בהיסטורפיקציה- לקיחת בעיה אקטואלית ושינוי המקום ולעיתים גם את הזמן בכדי ליצור ריחוק של הקהל.

בדרך כלל יש מספר- הוא קוטע כל הזמן מפריע, עוצר, מוסיף, גורם לכך שיזהו שזה תאטרון ולא מציאות.

שפה- שילוב של שפות שונות, שירה, פיוטית, רחוב- השילוב מדגיש כי זהו בעצם תאטרון.

העמדת השחקנים- לא ריאליסטית, העמדה תיאטרלית.

תפאורה- תיאטרלית, החלפה של התפאורה מול הקהל, מוגזמת, לא מציאותית, חושפת את התאטרון עצמו.

משחק- השחקן הוא קודם כל שחקן. הוא לא נכנס לדמות הוא מראה לקהל שזהו תאטרון- לא מציאות. הוא יכול לצאת ולהיכנס מהדמות, להחליף דמות, הדמויות עצמן קריקטוריות ומוגזמות.

תאורה- חשיפה של התאורה באופן טוטאלי {חושפת את צוגים שהם ברזלים המחזיקים את התאורה ואת פנסי התאורה עצמם}, אפשר להזיז את התאורה תוך כדי ההצגה מול עיניי הקהל, שטיפות של צבע, יצירת אפקטים {למשל- אם אדם מרגיש כעוס תהיה יכולה להיות שטיפת תאורה של הצבע האדום}.

מוזיקה- משומשת לכל מטרה, מתי שרוצים, גם בלי סיבה.

תלבושות- סטריוטיפיות, איפור כבד, מסכות, הגזמות, קריקטוריות, מחליפים על הבמה מול הקהל.

אפקטים- שקופיות {עצים בכדי ליצור יער, חדר וכ'ו}, גורם לסיטואציות מודבקות, סיטואציות לא קשורות.


עלילה- כתובה במרחב/ מבט אפי, ללא אחדויות זמן מקום ופעולה.
מבט אפי:סיפור ארוך שמורכב מסיפורים קצרים {גסטוסים} עם המון מקומות שונים ולאורך המון זמן.


בתכלס- בדיוק ההפך מהתיאטרון הריאליסטי.
לפני 18 שנים
kael - זה כמובן על רגל אחת

אם תרצי עוד

פשוט תדברי איתי
לפני 18 שנים
שאלתנית - ואו, תודה! מעניין.
זה מזכיר לי משהו ואני לא זוכרת מה. (זה עדיין נחשב כ"מזכיר"?). דברים שראיתי. לאו דווקא תיאטרון.
קצת את סזאן, אבל עוד משהו.
אני אנסה לחפור.
ושוב, ים תודות.
לפני 18 שנים
kael - בכיף ממי, בכיף....

מוזמנה כל יום
רוצה לשמוע על תאטרון ריאלסטי פסיכולוגי?

kael
לפני 18 שנים
שאלתנית - אהמממ..
אתה מתכוון לבדס"מ? :)
פרה פרה
לפני 18 שנים
kael - לא דווקא לא....

יש דבר כזה....

}{
לפני 18 שנים
שאלתנית - באמת? מוכרחים לשיים כל דבר.
אז מי עושה תיאטרון ריאלסטי פסיכולוגי? אנא, הב דוגמא או שתיים לישועה.
לפני 18 שנים
kael - לפני שאת יכולה להבין מהו תאטרון ריאליסטי פסיכולוגי את צריכה להבין מהו תאטרון ריאליסטי....

יקירתי, אשמח לעזור אבל נסי אותי במסנג'ר....

kael@hotmail.co.il
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י