לפני 18 שנים. 31 בינואר 2006 בשעה 17:39
ואסור לי, כל כך אסור לי שזה נוראי.
אני מפוחד ואני יודע שאני לא צריך להיות כי בתכלס אני יודע מה שצריך לדעת, טוב, לא הכל.
אבל אני אדע בעוד רגעים מספר.
אני מפחד לעמוד מולו להסתכל לו בעיניים הכחולות שלו ולענות לו על השאלות שאני יודע שהוא מתכוון לשאול.
אני מפחד שיהיה לי פחד ביצוע טוטלי.
אבל אני יודע שאחרי זה אני אוכל להירגע.
לנוח בשקט על המיטה הגדולה ששכחתי לסדר, לראות טלביזיה ברוגע ולאכול בננה בפשטות של ילד בן 6.
אחחח.... אני מתגעגע לפעם, לרחם, כשהכל היה פשוט וקל. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לקבל דם ולבעוט פעם בכמה זמן.