wicked fairy

באת אלי, צוחק ורגוע.
מרחף בעולם חדש, עולם שבו בדיוק קיבלת את הכומתה השחורה שלך והחיוך שלך התרחב קצת יותר והעיניים הבריקו.
ידעתי שתנדנד לי באופן קבוע "אני רוצה לעשות נר, אני רוצה לעשות נר!" לכן קניתי לך מתנות לטקס קבלת הכומתה- בוקסרים צמודים של טיגר וסט נרות צבעוני בגדלים וצורות שונים, בדיוק כמו שאתה אוהב. קפצת עלי ברגע שפתחת את המתנות, והתרגשת כל כך 😄

אחר כך, בלילה אמרת שאתה רוצה שאוריד לך את החומות, הבהרתי לך שלא אוכל לעשות את זה, אני אפילו לא יכול לסייע לך במצבי הלא יציב. לעומת זאת, הבטחתי {ונדרתי} שאעזור לך ואתמוך בך בכל דרך שאני מכיר, דבר שאני עושה ברגע זה בזמן שאתה קורא את הספר שלי על אדן החלון. {אגב, תזכיר לי לצלם אותך ככה, אתה נראה כל כך יפה כך}. יצאנו למועדון, הלבשתי אותך בחולצה של אחותי, היא הייתה כל כך צמודה שהגוף השרירי שלך בלט החוצה {אפילו יותר מדי} רקדנו במועדון וצעקת כמו אוחצ'ה {זה היה נוראי- בהתחשב בעובדה שאתה גברי 😄 } בהתחלה ואחר כך נרגעת קלות ורקדת כמו נער גוגו במועדון הומואים הנחשב ביותר. השתוללת, כמו מטורף. רקדן קטן שלי.

היית ער עד ארבע ואז נשכבת על המיטה שלי בתנוחת עובר המסמלת על הרגישות הגבוהה שלך, נרדמת. בחמש נזכרתי במה שאמרת על לקום בבוקר מתחת לשמיכה דקה, פרשתי עליך את השל השחור שקניתי בטורקיה, זה העדין, הרך והנעים למגע, כמוך 😄 כסיימתי לפרוש את השל וכשנישקתי את מצחך הבטתי בך לכמה דקות וחייכתי. אני כל כך שמח שעזרתי לעבור את השנה האחרונה אחרי תלאות ההומפביה המשפחתית, הנטיות האובדניות, הדיכאונות החוזרים ונשנים והמערכות יחסים הכושלות. מאמצע שום מקום ללפטת את כף היד שלי ולא עזבת, מתוך שינה מוחלטת נסיתי להשתחרר ולא היית מוכן לשחרר, אחרי בערך דקה של ניסיון חוזרים ונשנים בהם כף היד שלי התעוותה באופן מוחלט {החזרתי לך אחר כך 😄 } התמסרתי ונשכבתי לידך ונרדמתי.

הדלקת נר, התרכזת, נשמת אל תוכו, "עשית" נר ואז התחלתי לבכות, בהיסטריה, פורק. הרגשת את היד המלטפת שלי על הגב שלך והחיבוק העמוק שלי על כל הגוף, את הנשיקות על הצוואר והראש ואמירות האהבה החוזרות ונישנות שלי אליך. ילדון, אני אוהב אותך, אוהב בכל מעודי, בכל תא בגופי אני אוהב אותך. ולהיות שם בשבילך מרגיש כל כך נכון, כל כך מתאים, כל כך אני.

ילדון, אי אפשר להגיד הכל בפוסט אחד ואני לא הולך לפרוש את כל הפוסטים בבלוג הזה עליך.

עכשיו אתה מסתכל עלי כותב ולא יודע מה אני כותב, אתה שוכב על הגב על הרצפה ואני כותב לך על המיטה.

סתם רק רציתי שתדע, שאני תמיד אהיה פה בשבילך.


ותמצא כבר חבר נורמלי- נמאס לי לשמוע על גברים דפוקים! זה החלק שלי במשוואה הזו זוכר?