לפני 18 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 13:43
it's how we play the game.
אז החלטנו ללכת את 500 הצעדים הללו אחורה, וזה בכדי שנוכל להמשיך. זה הכי בריא לנו.
אל תכעס עלי שלא יכולתי לנשק אותך באותו הרגע, פשווט אני עדיין לא מוכן לזה. נישקתי אותך כבר, גם באותו הערב אבל... אבל הפעם זה שונה. הפעם אנחנו צריכים ללכת אחורה וקדימה ולא לרוץ במהירות האור.
אז תחכה, ואז הכל יהיה בסדר.
אני עדיין צב, אבל קצת פחות.
אמרתי לך, אתה לא יכול לעשות הרבה כדי להוציא אותי מהצב, אתה עדיין לא מסוגל... אבל אתה תוכל וכשתוכל, תאמין לי, זה יהיה יותר שווה ממה שאתה מסוגל לדמיין.
פשוט, צעד איתי, לידי, לאט.