לפני 17 שנים. 25 בנובמבר 2006 בשעה 12:30
על המדרכה מסביבי אנשים רצים, שומעים מוזיקה, מדברים, נעים מצד לצד ורק אני בוהה בים הצבעוני.
התכלת מלטף אותי הכחול מחייה אותי ואני בנין, הולך על החול החם ומרגיש כאילו אין משהו טוב יותר ונכון יותר לעשות עכשיו. פשוט אין.
אני מתפשט, מוריד את המעיל והתיק, את החולצה והג'ינס ונשאר בבוקסרס, הולך בצעדים מדודים בדוך ישר אל תוך הים, מרוכז כולי במים הלוחשים.
נכנסתי אל תוך המים, חש את העוצמה הנפלאה והרגועה של הגבירה.
הפכתי לחלק מהמים, נתון כולי לחסדיים אך עדיין שולט בהם ביד רמה, כחלק מן הים.
מעניין איך זה שכל פעם שאני מגיע לתל אביב אני תמיד מגיע לים?