ותודה באמת שהזכרת לי כי זה באמת היה נחוץ.
זנו., כל העולם הזה מלא בולשיט מפה ועד ירושימה.
ניקיתי וסידרתי את החדר שלי
כרגע יש לי את החדר הכי נקי בעולם, וגם שיניתי את מיקומי המיטה והארון ככה שתהיה יותר זרימה בחדר אבל לא, אני עדיין לא אוהב את החדר שלי אני עדיין מרגיש מנוון ואני עדיין לא ישן בו, אני אפילו לא זוכר את הפעם האחרונה שישנתי בחדר שלי.
אני חושב שזה למה אני אוהב לישון בחדרים של אחי ושל אחיותיי, אולי תחושת השייכות שיש בחדר שלהם שגורמת לי להרגיש כל כך בטוח.
היום זה התקיף אותי, אני לא מרגיש שייך למשפחה הזו, עכשיו זה לא דבר חדש, להפיך זהו דבר ישן למדי אפילו ענתיקה בכמה מקומות אבל עדיין, היום זה שקע הסיבה שאני לא ישן בחדר שלי, שאני לא אוהב אותו כי הוא מזכיר לי בדיוק איפ]ה אני ביית הזה, במשפחה הזו. כבשה שחורה ותו לא.
אז זהו, זובי על הכל. אני הולך לנוח ואולי לבכות קצת, מה שיעשה לי יותר טו.
להתראות.
לפני 17 שנים. 23 במרץ 2007 בשעה 22:09