wicked fairy

כאן אכתוב את יומן מסעי לימים האחרונים...
בהנאה!

________________________________

9/6/2005
23:30

הים מספר סיפוריו

אני מביט אל על, אל השמיים תוהה איך יראו השמיים הללו כבן אדם?
אני חושב שילד מנומש, עדין אך אינטנסיבי מסכם היטב את התהייה.
השמיים הללו מקסימים אותי. החושך המדברי המואר הזה גורם לי לחשוב עליו, "יש משהו מאוד רומנטי במדבריות" הוא טוען.
ובשמיים הללו אני נאלץ ברצון עז להסכים איתו.
השקט הבוהק הזה שמכרכר סביבי כתרנגולות המתחננות לאוכל בשעת זריחה גורם לי לעונג.
אין אדם השומע את מחשבותיי אך נדמה שאלו בראשי, בליבי, צועקות בקול.
החול האדמדם אשר שופע מסביבי מטביע אותי בתוכו כמעיין, כמערבולת מים שקטה וחסרת רחמים, אני הופך לחלק ממנו, חלק מן הנוף המדברי היפיפה והעצום הזה.
הריח המלוח באוויר, הרוח החמימה הנושבת בליל ירח מדברי עושה לי טוב.
פנטזיות על המשך חיי חולפות בראשי... אחרי אלו מתעוררים זכרונות מילדותי, מול אותה רוח מדברית שנושפת, שעוטפת, שמגנה.
גלי הים מנעימים מחשבותיי והשלווה המרתקת שבחומר הזה, במצב הצבירה הזה מרתקים אותי בכל רגע מחדש.
אני נכנס אל תוך האושר הנוזלי הזה, שנקרא ים ואצבעות רגליי חשות בחול מתענגות על העיסוי הטבעי. אושר כזה לא חויתי כבר הרבה זמן...
אני מתיישב בתוך המים ולאט לאט אני נרגע, שריריי מפסיקים מלהימתח ונפשי רוגעת בתוך השקט המטורף הזה ואני עובר פאזה, תנודות הגלים מספקות מקצב שקט ורגוע המספר על ימי קדם, נפשי מתמסרת אל תוך העונג ונשימתי שיטחית וארוכה מאין פעם.
אני מרגיש באותן תנודות עדינות שנראות יותר ויותר חזקות וברוטליות וגופי מגיב בהתאם,הפכתי חלק מהם.
אור ראשון מפציע ואני חוזר אל הים, אל אותו המקום בדיוק ומוצא קונכייה ריקה, אני אוסף אותה אל חיקי ומרימה לאוזני.
הים מספר סיפוריו.

____________________________________________
10/6/05
7:00

קמתי ב6:45, אלוהים! מי קם בחופשה שלו ב6:45?
אני בוהה במראה בחדר האמבטיה ושם לב שאני מתחיל לאהוב את הגוף שלי... אני מאמין שהגיע הזמן, לאחר כל כך הרבה שנים.
אני נכנס לאמבטיה ולקצף האקזוטי שבתוכה, אני נהנה מהשקט....
אני חושב שאלך להתקלח עכשיו, הגיע הזמן לנקות את אתמול...

8:30
אני בחוף הים וחושב על חברי , וויקה ואורח חיי...
"שווארמה אה אה" מתעייפת ממני, אני חושב שפשוט קשה לה לאחרונה, נורא מעייף לה ואני בן אדם מעט רעשני ואינטנסיבי וקשה לה איתי למרות שהיא אוהבת אותי מאוד ואפילו מתגעגעת {!} אליי.... גו'צי גלסס ואני מתגעגעים אחד לשני והקשר מתחיל להיפרם קלות....
mr. blue eyes ואו... אני כל כך לא מבין מה קרה... הילד נכנס לצבא והכל משתנה, כאילו שזה לא קרה לי כבר...
(:

תהיתי אם אני מתנשא ושאלתי אתמול את השאלה הזו מישהי שמכירה אותי כל שנות חיי, נענתי שזה הדבר האחרון שאני...
אבל מבפנים אני עדיין חושש שיש בי מעט סנוביות והתנשאות...

כפות רגליי בחול וזה מרגיע אותי,מיאו.

9:35
שולחן. שבעה אנשים ישובים, כולם אוכלים ונהנים,מתמלאים עד אפס מקום.
הוא מנסה לאטום אותי! לסגור אותי! וכבר כל כך כואב לי...
אני רוצה לשנוא אותו ולא יכול, אני רוצה לאהוב אותו וכל כך כואב לי.
i'm in the inbetween.
______________________________________

זה כל מה שכתבתי במסע עצמו, אך אספר לכם באופן אישי {ממש!} מה קרה אחר כך...

הר משה, 12 בלילה, אני עולה עם חברי למסע וקילקול קיבה בבטני דלקת מתפתחת באוזן שמאל וחתך קטן אך שורף במיוחד ברגל ימין... אחרי שעה של הליכה/ריצה התעייפתי, היה לי קשה מדי...
חזרתי לרכב,לבד, בקור, חולה, באמצע המדבר, הגעתי לרכב... עישנתי סיגריה {הייתי כל כך חייב אותה!} ואז עוד אחת ועוד אחת ובנוסף גם קליאופטרה שקיבלתי מאחד השוטרים {הסקסיים יש לציין} בכניסה למקום...
הלכתי לישון ובערך בשמונה העירה אותי אחותי הקטנה...
עוד לא סלחתי לה על זה...

אם לא היה מובן עד עכשיו, אני אוהב את הים, מאוד, וכשאני משנרקל כפי שעשיתי במסע אני הופך לנימפת ים קטן.
אני צולל, כדי לגלות אוצרות.
כולי מחוייך, שמח וטוב לבב, איכשהו אני תמיד מרגיש כחלק מהם, חלק מן האלמוגים, חלק מהגלים, מהדגים, חלק מהמהות.

עשיתי שופינג! ובטוב טעם יש לציין, טבעת מדהימה, קופסאות מרהיבות, צעיף ורוד וסקסי שאני אתן במתנה, כוכב ים, אבן מרהיבה ממגמה ועוד...

חשבתי הרבה על הרצון לאהבה בזמן הנופש הזה, הגעתי למסקנה שאני צריך אדון, שאני צריך אהוב ואם אפשר את שניהם בגוף ונשמה אחת, תודה.
זה חסר לי, המגע,הרגש, הידיעה... איפה אתה?

מיאו.

מתגעגע אל כולכם! דברו איתי!

kael