לפני 13 שנים. 6 ביוני 2011 בשעה 17:02
לא מזמן איבדתי את אבי , לא מוצאת את עצמי מאז ,
מוצאת את עצמי זוכרת דברים שהיו , חילופי מילים
צער וחרטה אם רק הייתי פועלת אחרת , יודעת ששום דבר
לא יכול למחוק או לעצור את מה שאלוהים קבע שיקרה.
אבל ,משום מקום הדמעות זולגות , מושיטה יד לסיגריה
מעשנת כפול מהרגיל , בשיחות עם רבים מספרים
גם הם מעשנים כפול מהרגיל , האם זה יעבור ?
מתי אחזור לעצמי ?
היום בדרך חזרה הביתה עצר אותי מישהו ההכרות
בנינו היא שטחית בהזמנת מונית מיוחדת, הפתיע
אותי באמירה שלו העניים שלך עצובות,
לפני כמה ימים חזרתי לאתר , אולי חשבתי שכאן
אהייה עסוקה אשכח מעט , אך אני נשאלת שאלות
שאין לי תשובה עליהן כרגע מה את שולטת או
נשלטת ?
מרגישה כילדה קטנה שנשאלת מה תרצי לעשות
כשתהיי ילדה גדולה ?
תשובתי היא לא יודעת , מאומה לא יודעת , אבל
שמחה לראות אנשים ותיקים ,
