אחרי שלושה ימי הימנעות (לא משנה מה הסיבה, אבל נמנענו מהכל כולל הכל למשך שלושה (3) ימים ולילות, משהו מאוד יוצא דופן בביתנו הקט), אתמול אחה"צ חזרתי מהפגישות והסידורים של חיי היום יום עייפה ורצוצה היישר אל הדאנג'ן הביתי שלנו.
תוך כדי הסתגלות למה שמצפה לי, לבשתי את מיטב בגדי (מהמיועדים להרס טוטאלי), נעלתי עקבים אדומים, מרחתי שפתון, אזקתי ידיים ורגליים ושמתי קולר רחב עם רצועה (כמובן לפי ההוראות שניתנו מראש)
אני חייבת לומר שהגנרטור הביא בהשקעה איכותית (דאג לניילן את הרצפה והריהוט) והוציא מארון השעשועים כל מה שנזדקק לו כדי להתפרק ובגדול!
לרגע חשבתי שאני אקבל עיסוי נעים פרס על כל האימונים הקשים שהתחלתי (אנחנו לקראת הקיץ בכל זאת); ואכן קיבלתי עיסוי, אך לא בשרירי הגב והידיים, ובטח לא עיסוי מפנק בצוואר. היו כל כך הרבה נזילות שלא היה ברור איזה נוזל שייך למי או מה, ידיים וחפצים נכנסו ויצאו מתוכי, התנדנדתי מהתקרה היישר אל הגנרטור, שואבת אותו לכל מקום ופרצה שקיימת בי.
השחרור היה כל כך חזק שהפכתי לכחולה!
4 שעות של גמירות (רבות) הדדיות שבסופן עוד קמנו והפכנו את הדאנג'ן בחזרה לסלון.
מכורבלים יחד צפינו בסרט משעשע, מילאנו את בטנינו בדברים שאסור (ולכן היום היה אימון אינטנסיבי כפול), ובסופו ישנו כמו תינוקות מכורבלים זה בזו.
היום הגיע עוד פתק מהדואר והגנרטור היה מאושר, הטיול אל הדואר טמן בחובו פלאג חדש, בגודל עצום. הוא עומד על השולחן, אני מסתכלת עליו, הוא עלי... אני עדיין מנסה לעכל את העובדה שאם רוצה או לא, הוא ימצא את דרכו אל החור ההדוק שלי.
בסופו שלי יום, החיוך הסדיסטי של הגנרטור שווה הכל!!
(ואם אני מחייכת או שרה לעצמי בשקט בסופו של עניין, בכלל זכינו בפיס).
בכל אופן, כחול הוא הצבע החדש שלי ;-)
נ.ב. - הבגדים לא שרדו, בכלל.... כלום...
