זה קצת ארוך ויצא מהקשרו אבל תקראו עד הסוף כי יש פואנטה! (או שפשוט תדלגו ישר לכוכבית).
חשבתי שאתן איזו שיחה משעשעת שתשמח את לב כולנו בטרם אנחנו מתקבצים משפחות משפחות וצועקים את נשמתינו - למה?!??
אך מה לעשות והחיים עובדים אחרת, וכיוון שלא נמצא כאן עבד ראוי אחד!! שהיה מוכן לנקות את ביתנו, מצאתי עצמי הופכת את יום החופש שלי ליום נקיונות/בישולים ואפייה.
אכן, שפחהחרופה אנוכי ובאין אחרת, לרגל האחד באפריל, החיים צחקו עלי.
בעודי פורמת את מיטתנו למען כביסות, סיפר לי הגנרטור בחצי חיוך על חלומות הסטיה שחלם בלילה, שהרי איזה מצב טוב יותר לספר לי דברים ברומו של חלב/שלישייה ופלאגים (וכן איכשהו הכל מתקשר יחדיו), אני כבר מוציאה את השואב ומקללת בליבי את השבוע האחרון שהיה - מה לעשות - מלא בחיים נורמטיבים, שעות מטורפות והמון בירוקרטיה.
אחרי שהגנרטור סיים להטעין אותי במחשבות סוטות, הודיע לי הסדיסט כי טוב לא יצא מזה וכי יש לו דבר מה לעשות והוא יוצא לסידורים, ואה כן, את מגזימה עם הניקיון (פסח כן?!), ובסוף תתלונני (פולניה כן?!) שאת גמורה (הלוואי בחלומות הסוטים שלי, 10 גמירות רצופות, ארוכות וחזקות).
אז הגנרטור יצא ואני סיימתי לפחות מנה אחת וחצי מהקינוח (שאני מביאה עימי בנוסף לעוד כמה דברים לליל הסדר (או סוג של שכזה) אצל משפחתו שלו.
איבקתי, שאבתי, שטפתי, כבסתי, הלבשתי, הפשטתי, רחצתי ובסוף נזכרתי שמתישהו גם הגנרטור יחזור רעב ואולי כדאי לדחוף את העוף לתנור, אז גם אותו שמתי במרינדה ועכשיו הוא מתבשל לו במיצים בתנור.
העניין הוא, שאי שם בצהריים אני זוכרת שהייתה סיבה לכתיבת הבלוג, ורק עכשיו נזכרתי בה.
*והנה הכוכבית:
אז הגנרטור חזר בצהריים וקרא לי "איפה את? את חייבת לראות מה הבאתי לך!".
לפני שנים התהלכה לה סוג של אגדה בכלוב, מסיפורי הדינוזאורים, על שולט ותיק ומנוסה שהיה מגיע אל המועדונים עם שפחתו דאז, והיה להם מופע שהיו מראים, עם מוזיקה מרשימה, תיפופים על הישבן כשבידיו 2 שוטים, וברגע השיא ובתיזמון עם המוזיקה (כך מסופר) השוטים היו זוהרים!!! כן, כן! זוהרים! וכך המוזיקה מתנפצת, 2 שוטים זוהרים ושפחה שפיתחה ישבן מברזל, היה מגיע המופע לסיומו.
אז נחזור אלינו, אני באה לראות מה רוצה ממני הגנרטור שאני חייבת לראות.
בידיו הוא מחזיק 2 שוטי זנבות... ז ו ה ר י ם.
אז עכשיו יש לנו בארסנל המכובד שלנו גם שוטים זוהרים, והדבר מעלה בי חיוך (עד שהשוטים יגיעו אל ישבני וסביר שאז ימחק החיוך).
אז זו הייתה הפואנטה, ולכל מי שעסוק בסידורים אחרונים בטרם החג - חיזקו ואימצו, בקרוב ל"ג בעומר וכל הניקיון ילך פקקטה.
צום קל וחג שמח :)