אני אוהבת חלב!
תמיד אהבתי חלב, עוד מימי ינקותי התעקשתי לקבל את החלב שהגיע לי.
יש משהו קוסם בחלב,
הנוזל הלבן שגורם לחתולות לגרגר,
שגורם לנשים לרצות לרחוץ בו (אח, הקליאופטרה הזו ידעה איך לחיות),
כן, חלב הוא סקסי וזו לא רק אני שחושבת כך.
כבר שנים שאנחנו מתעדים לשחק בחלב, לשחק ממש, בליטרים שלמים של חלב,
המשחק נדחה כל פעם בגלל תקלה אחרת;
כמו הפעם שנסענו לצפון, מצויידים ב- 6 ליטר חלב (ועוד מזוודה עמוסה בצעצועים),
שם תפסה אותנו סופת שלגים והפסקת חשמל ארוכה,
כך שבסופה של חופשה היינו עסוקים בלנסות להתחמם ובשאר הזמן שיחקנו בשלג (גם שלג לבן).
או הפעם ההיא שתכננו לונה פארק חלב בבית שבוע מראש, ובדקה ה-90 תפס אותי וירוס לא נעים,
ושוב נזנח החלב לטובת תה ולימון.
אני לא אלאה אותכם בכל התקלות (שאני הרי מחוללת תקלות ידועה), ואדלג היישר קדימה אל חגיגת החלב.
ביתנו הקט החליף מחצלותיו והפך לדירת העינויים המוכרת והלא נעימה, המתח נבנה, המשחק התחיל, כד חלב הופיע בזוית העין שלי.
מיד החלב נשפך ולא כמו מים.
חלב נשפך בצורה שונה לחלוטין ממים.
הוא זולג בחושניות במורד הגוף, קצת נדבק, מבריק, משאיר עקבות.
נוזל דרך המשפך אל בין הישבנים וממלא מבפנים,
הוא נוזל פנימה באיטיות ופורץ החוצה בזרם גועש.
מתקדם בין הרים וגבעות, ממלא חורים ובורח מהם, ממלא את הבטן בחמימות מרגיעה,
ובו זמנית אי אפשר להחזיק בו, השרירים נכנעים והחלב בורח.
3 שעות של משחקים, בעקבותיהם עוד שעתיים של נקיונות.
זה הצד הפחות נחמד של החלב, הוא נכנס ומחלחל לכל דבר, ואם תפספסו אפילו נקודה קטנה בנקיונות,
אתם תריחו את זה עוד הרבה זמן ;-)
תענוג צרוף, שעות של כיף.
חג שבועות שמח! (שבועות הבא משחקי מים)
*לא מומלץ לרגישים לחלב, בכלל לא.
