לפני 7 שנים. 28 בנובמבר 2016 בשעה 14:34
נכון, דברים לא משתפרים לבד, החיים לא משתנים לבד, צריך לעשות צעד ולשנות אותם.
וברור לי שלברוח מחיים לא באמת יעזור לכלום,
ושאם אני לא אזיז את התחת - הוא לא יתחטב,
אם אני לא אצא מהבית - אני לא אראה אנשים.
אבל אני לא אפסיק להיות עצובה, ואני לא אשמח רק כי עשיתי את כל הדברים האלה, ורק כי אתם אומרים!
ובאמת שכבר אין לי כח לכל הסיבובים, לכל הוויכוחים, לכל הנסיונות, לכל הרצונות שלא מתגשמים ולא יתגשמו.
ואין נחמה.
ואני לבד.
וזה כואב.
וזה לא הכואב שאתם אוהבים לאהוב.
זה פשוט כואב.