יומני נוטה

• כי אף פעם ולעולם לא יהיה מספיק כסף.  תמיד אני אצטרך לרדוף אחריו ולעיתים נדירות אני אזכה ממש להנות ממנו.
• כי הבריאות היא לא בריאות, העייפות היא נוראית והמצב רוח, איך לומר, לא משהו (וזה לא שאני לא עובדת קשה על הבריאות)
• כי העבודה, בלשון המעטה, לא כיפית, זו פרנסה נטו וגם זה בקושי.
• כי הזמן מועט ולא מספיק, לכלום.
• כי לא משנה כמה אני אשתדל, אתאמץ, אקרע את עצמי, זה אף פעם לא יהיה מספיק טוב ולכולם (כולל לי) תהיה ביקורת.
• כי לא ראיתי חברים כבר שנה, ואין לי אפילו כוחות לגייס בזמן שיש לי לנסוע לראות אותם.
• כי הפינוק שלי מסתכם בתספורת ופדי-מני פעם בשנה... וזה לא באמת פינוק, זה מינימום טיפוח שאני משלמת עליו בשביל להראות נורמלית באירועים של אנשים אחרים.
• כי ההורים מזדקנים, החיות מזדקנות, חולים סביבי, מתים מסביבי.
• כי יש יותר מדי אנשים חסרי מודעות ומפגרים בעולם, ובחיי שכבר אין לי סבלנות אליהם.
• כי כל מה שאי-פעם רציתי זה קצת שקט ומנוחה אמיתית - אף פעם לא זכיתי לזה וכנראה שגם לעולם לא יהיה לי מזה.
• כי נמאס לי להסביר שוב ושוב את אותם דברים לאנשים שכבר מזמן אמורים היו אמורים להבין.
• כי לא באמת אכפת לאף אחד (אם מישהו קרא עד פה).

אני עייפה, כבר אמרתי?!? (ולא זה לא עוד פוסט מרמור פולני, אבל אני מבינה שככה אתם חושבים, זין עליכם)