1)דיכאון פוסט החגים נכנס לתוקפו היום עם שקיעת החמה,
השנה הוא חזק מתמיד, הקימה מחר ליום עבודה רגיל משולה למשהו אפוקליפטי ובלתי נתפס,
2)בשנים האחרונות פיתחתי הרגל לדחות דברים החל מתחילת אוגוסט לתקופה שלאחרי החגים, השנה רשימת הדברים שדחיתי ל"לאחרי החגים" הפכה למגילה וחנוכה לא עושה סימנים שהוא הולך להתקרב בשביל להציל אותי.
3)יש לנו בשכונה כלבה מיוחמת (כלבה אמיתית, 4 רגליים זנב והכול) והכלב של השותפה (נציין שהוא בתול) אינו יודע את נפשו ומנסה לדפוק כמעט כל עצם דומם בבית, היום בבוקר הוא ניסה לדפוק את הספה, אולי אני אקנה לו איזה דובי לפרוק עליו יצרים.
ובנימה אחרת, שושו חזרה אחרי טיול במזרח, בפרץ של חיבה בלתי מוסברת אני מקדיש לה את השיר הבא (כמה חרא צריך לעבור בשביל זיון):
זמן בזמן מתחרז לנצח,
סוף הקיץ נראה כמו גלגול חיים מלא,
היום היא פה, מחר כבר לא ועוד יומיים כן,
במרחק שעין לא רואה
במקום שהאמת אינה נגמרת,
בעצבות שתיקה אלחש :"הזונה חוזרת, הזונה חוזרת"
עכשיו כשהחגים עברו וכשסוף סוף חזרת אלינו שושו אולי תהיי מיידלע ותכיני קפה....2 סוכר.
תודה מתוקה.
לפני 17 שנים. 6 באוקטובר 2007 בשעה 23:10