לפני 16 שנים. 23 בפברואר 2008 בשעה 17:52
כמעט סוף של שבת,
תריס פתוח נותן לשמש לצבוע את החדר בצבעים של שחור, לבן וחום כמו בפילם נואר,
שוכבים במיטה חצי עירומים ומעשנים, ברקע אריק איינשטיין מזכיר לנו כמה אחינועם לא יודעת כלום,
כל כך סוף של יום שבת.
מדברים על מכרים, אוננות ועל שרירים כואבים.
החום נעלם מהגוונים ונשאר רק שחור ולבן.
מלווה אותה למטה ומשלח אותה לדרכה.
סוף השבת מזדחל לו ברחובות, נכנס אחריי לבנין ומשאיר אחריו הד של כלום,תחושה של סוף.
במעלה המדרגות כשברקע המולת אנשים וזמזום הדסקיות המסתובבות במוני החשמל,
קומה אחרונה, סוגר אחרי את הדלת מדליק את האור, נאנח והולך לשטוף כלים..
זהו, נגמר.
והכול חוזר חלילה.....