לפני 13 שנים. 5 בספטמבר 2011 בשעה 22:12
דרך טבעות עשן מתרחבות שמתרוממות לתקרה אני שומע בחצי אוזן מנגינה יפה,
קול דק חצי סדוק ששר על געגועים ומסע צפונה.
מנגינה מוכרת שמזכירה לי בחורה קנדית בהירה שאת שמה אני לא זוכר , קת'לין או קתרין,
יושבת על מיטת יחידים וסביבה זוגות עיניים שבוהות בה, בחדר עם קירות דקים מלאים בגרפיטי,
היא מחזיקה גיטרה אקוסטית שכמעט מסתירה אותה לגמרי ובעזרת מפרט רך מנגנת מנגינה רכה,
עם קול נשי חצי סדוק ומילים שאני לא ממש מקשיב להן.
נוסעת צפונה ? למקום אליו את שייכת מאות מיילים מכאן, אני לא בטוח שזה מה ששרת קת'לין או קתרין,
אבל זה מעורר זיכרונות ותחושות ממש כמו ריח מוכר.
ואולי זה לא, אולי זה רק שיר יפה שהדביקו לפרסומת של סמסונג שמתנגן לי בטלוויזיה באמצע הלילה
מפריע לי לעשן ,לבהות בתקרה ולרוקן את הראש ממחשבות.