בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Thoughts from the dark side

חושך מוחלט, חשיפה מקסימלית. במקום שאליו האור לא חודר, שם אפשר לראות הכל...
לפני 12 שנים. 20 בנובמבר 2012 בשעה 20:10

אני בקשר של הודעות, מדי פעם וכאן בכלוב, אם מישהי שהייתה נשלטת שלי.

לאחרונה, ובאותה הודעה, רשמה לי גם שיש לה כבר כמה חודשים חבר חדש (ושהכל בנתיים ממש טוב)

וגם שהיא לא מאמינה שהגענו כבר שוב לדצמבר - שנה עברה מאז.

היא הייתה הנשלטת שלי כמה חודשים, בסוף כל אחד הבין שהוא לא יכול לתת לשני את הדברים שהוא זקוק להם.

ואני יודע, וגם מרגיש, שהיה נכון להפסיק אז. אפילו שהיה מאד עוצמתי, מאד מיוחד, מאד מאד מעצים. וזה נתן לכל אחד מאיתנו הרבה.

וגם אני לא מאמין שעברה שנה.

ואני באמת שמח בשבילה, 

ומקוה ממש שיצליח לה.

אפילו שמדי פעם תוהה איך היה אם הייתה עדיין שלי...

:)

בהצלחה לך, יקירתי.

לפני 12 שנים. 17 בנובמבר 2012 בשעה 20:33

 

די הרבה פניות היו בעקבות הפוסט הקודם...

אז אשתף בפניה שהגיע מאותה הנשלטת לאחר שהיא ראתה את הפוסט :)

 

קראתי כרגע את הבלוג שלך

תקון לתגובות שם

אף אחד לא נשוי

כשהייתי איתו לא הייתי עם האחרים

כשאני לא איתו אני כן עם האחרים

אני לא חושבת שאני הנשלטת היחידה שעוברת סשנים לא רק עם אדון אחד

לא חושבת שכל השפחות כאן משוייכות לאחד

מלמדו אף אחד לא חדר אלי

אתה יכול לשאול את אדון  בעצמך

חבל שאני לא יכולה להסגיר עצמי בתגובה שם

 

בהמשך גם כתבה לי שההתכתבויות איתי מתישות אותה :)

כל נשלטת שהייתה איתי עד עכשיו אמרה לי שאני חופר, אבל איתה,

זאת עם שלושת האדונים,

עוד לא התחלתי....:)

 

 

לפני 12 שנים. 16 בנובמבר 2012 בשעה 15:35

הכרתי כאן נשלטת לאחרונה 

אישה מאד מאד מיוחדת.

בין שיחותינו הווירטואליות הראשונות סיפרה לי שסיימה עכשיו מערכת של סשנים עם שולט אחד

ויכול להיות שמעוניינת באחד אחר במקומו. סיפרה גם שבמקביל

יש לה עוד 2 שולטים! עד עכשיו הייתה קובעת ל3 סשנים בשבוע. כל פעם עם אחד אחר.

ושלושתם ידעו אחד על השני והשלישי :)

ואף אחד לא רוצה עליה בלעדיות, והיא גם לא מוכנה להתחייב להיות בלעדית.

אז זה גם ממש מרשים שיש כאן כנראה נשלטות בעלות יותר משולט אחד,

ועוד יותר מרשימה הפתיחות. גם שלהם וגם שלה.

 

כנראה יש לנו עוד די הרבה ללמוד כאן

:)

לפני 12 שנים. 13 בנובמבר 2012 בשעה 21:30

בחלק גדול משיחותי עם נשלטות כאן

(שיחות לרוב ווירטואלית אבל לא רק) :)

אני מגלה ציניות, חשדנות, שטחיות, תוקפנות.

הרבה שיחות מתחילות ונגמרות כך,

כמעט ללא רגש חם, ללא סקרנות, ללא כבוד הדדי.

ללא הומור, ללא רוך.

 

ואני מנסה להבין למה זה...?

וכנראה חלק מהתשובה קשורה אלינו, השולטים.

יש כאן כמה שולטים מרשימים, מעמיקים ומשקיענים, כאלה שיודעים לקחת אחריות על הנשלטות שלהם.

חלק מהשולטים האלה אני מכיר, ואני מחזיק מהם ממש.

אבל יש כאן הרבה יותר שולטים ממש מאכזבים. כאלה שאין להם שום הבנה או השקפה על העולם הזה,

אין עומק, אין השקעה, אין אחריות. רק חרמנות. את אלה אני פחות מכיר אבל יודע עלהים דרך סיפורים , בעיקר של נשלטות.

והשולטים מינוס האלה, הם רבים לצערי. הרבה יותר מהשולטים האמיתיים. והם יוצרים אינטראקציות

שטחיות ומזלזלות עם הנשלטות כאן.

ואז הנשלטות כאן נהיות חשדניות, ציניות ותוקפניות. או סתם כבר אין להן כח לדבר ולהתמודד.

נוצר פה סוג של מעגל שלילי, גם בגלל השולטים.

וזה חבל. חבל ממש.

לפני 12 שנים. 11 בנובמבר 2012 בשעה 21:38

הרבה זמן לא כותב כאן

הרבה זמן לא ביקרתי 

 

ואז שוב השאלה

לחזור, ולחזור לכתוב

או להמשיך להסתתר

בחושך המחבק ?

לפני 12 שנים. 22 ביוני 2012 בשעה 19:53

לפעמים אני מבין
עד כמה מילים מכבידות.

תחשבו על מוזיקה
מנגינה מהממת
שאיתה אתה מרחף לך
למקומות קסומים
רחוקים
בכל מיני צורות
וצבעים
ובכל מיני הרגשות

תחשבו על צחוק
צעקה
בכי
בכי של ילד
בכי של כאב

כל אלה מביאות תגובה
תגובה של רגש
עמוק, ראשוני, חייתי

ואת כל אלה קשה
להסביר במילים.
קשה להסביר את ההרגשה שיש
שמקשיבים למנגינה מהממת
לצחוק
בכי
בכי של ילד
צעקה של כאב.

לא רק שקשה להסביר במילים

הרבה פעמים אני מרגיש
שהמילים מכבידות
מורידות
מצמצמות.

לפני 12 שנים. 16 ביוני 2012 בשעה 20:51

חזרתי מביקור עסקי של כמה ימים באיטליה.
בהרבה דברים אנחנו דומים
לאיטלקים
בהרבה דברים יש שוני

אוכל, גם לנו יש טוב והם מדהים
מוזיקה, בסהכ די דומה

אותם מכוניות, אותה טלוויזיה

יש להם מדינה מהממת, גדולה, מגוונת, יפה
אבל אצלנו אין על תל אביב.

אבל בדבר אחד לפחות
איש פער עצום

להם, האיטלקים האלה,
בכל מקום,
בכל שעה,
כל אחד מהם (אפילו נהגי מוניות)

מה אגיד לכם...

יש להם את זה.
יש להם
Style
אמיתי!

הם כל כך יפים
ויפות
שבה לך לבכות!

:)

לפני 12 שנים. 13 ביוני 2012 בשעה 17:25

לכל דבר קצב
וקצב זה חשוב

למוזיקה קצב
לדיבור וריקוד קצב

בקריאה יש קצב
גם באוכל
אפילו בשינה יש קצב

למחשבות שלנו קצב
לשיחות בינינו קצב

לכל דבר קצב

לפעמים מצליחים לראות קצב בציור
בתמונה
בתנוחה

לחגורה על ישבנך יש קצב
גם לקיין
גם לכף ידי על לחייך קצב

ללשונך מענגת אותי יש קצב
לצעקה שלך קצב
לבכי שלך
ובטח לצחוק שלך קצב

בכל דבר יש קצב
אפילו לחושך
קצב משלו

בחושך, הקצב הוא
של
נשמתינו. שם
מרגישים אותו

את הקצב של החיים

לפני 12 שנים. 10 ביוני 2012 בשעה 18:25

יש הרבה דיבורים כאן
הרבה רגש
הרבה מחשבה
הרבה פילוסופיה
פסיכולוגיה

יש כאן גם דברים מצחיקים
בשיחות שמתנהלים כאן

אבל לפעמים,
הסדיסט בפנים
דורש
תשומת לב

וכל מה שבה לי
זה

להכאיב.

בלי יותר מדי דיבורים
רגש
פילוסופיה
פסיכולוגיה

לשמוע את הקיין
את הצעקות
הבכי
הכאב

כן, לפעמים בה לי
לפרק

לפני 12 שנים. 8 ביוני 2012 בשעה 19:41

לםעמים זה נראה לי
שהרבה מהאנשים כאן
גם גברים וגם נשים
כבר כל כך מתוקתקים,
למודי אכזבות,
אולי שקרים.

נגשים מהר מהר
ל׳תהליך׳ ההכרות.

ישר רוצים תשובות לקריטריונים,
ישר רוצים תמונה,
ישר רוצים פייס בוק.

סוג של תקוה,
כמהה ליעילות
כמעט תפעולית 😄
לא לבזבז זמן בתהליך הסינון.

אבל גם לפעמים,
לא הרבה פעמים
לצערי,
יש פתאום אנשים
שבנויים לתהליך של חיזור,

ללמוד אחד על השניה,
לאט לאט
לשאול שאלות,
לחלוק מחשבות,
לפלרטט 😄

וכל פעם לקלף עוד שכבה
של קליפה. עד שלשני האנשים האלה
כבר ממש בה להיפגש.

ואז יש הרבה יותר סיכוי שזה גם יחזיק מעמד
אולי מספיק כדי להתפתח למשהו
עם קצת פוטנציאל

וזה ממש ממש
נחמד.
כל החיזור הזה 😄

אז לפעמים אין לאן למהר.
קיצורי דרך לרוב
מזיקים.