|
|
|
אין לי סבלנות לבלבולי מוח גם מהצ'ט בתשלום 🗣
גרסה לפי הסגנון האישי שלך – קצר, חוצפן
מהתכתובות שלנו – את ישירה, עניינית, בלי סבלנות לבלבולי מוח (ולא מהססת להגיד כשמשהו לא טוב).
התגובות שלך מהירות, את מבקשת שינויים בלי להתפתל
אז קלטתי שיש פה סגנון קצר, חד, חכם, בלי סיבובים
אתמול בהופעה הבנתי שמלאא זמן לא שיחקתי, הניצוץ התעורר לחיים והחיה רעבה
כעת נותר למצוא לה את הבשר המתאים :)
אם לשלם 500 דולר לפסיכולוג או 500 דולר לקעקוע, עדיף קעקוע..זה יפה יותר
היום התחדשתי ב 2 🥳
אז שנה עברה מאז כתבתי פה לאחרונה..
שנה של פעמיים אבל, 3 אם סופרים גם את החתול...
ויהיו עוד, עד שלא.
מי אמר שהחיים לא פיקניק?
אנונימי רשם לי בצט "תעני אל תהיי מרבונה" .
יש את זה בתרגום לאשכנזית מדוברת?
זה שיש לא אומר שזה מחייב שימוש.
זה רק אומר שיש את אפשרות הבחירה.
וזו תמיד ישנה.
אממה...
עכשיו בהתחשב במצב הקיים, אין.
אין את אפשרות הבחירה.
נותר רק להתפשר.
מוסיקה לא תשמע בלייב בקרוב
:(
ועל זה נאמר,
חרא
פעם הישיבות היו על ספה עם סמים, אלכוהול ומאנצ'
היום הם סביב השולחן עם צלחת, סכין ומזלג..
התברגנות זו לא מילה גסה
פייר? היום הרבה יותר טעים :)
מזל טוב לי 🎂
היום נכנעתי לתחנוני השכנה לעשות לי מסאז'.
דווקא עשתה טוב. שולחן, שמן, 45 דק, כל הפוזה של המקצוענית...
למה אין לי שכן נשלט?
מכיוון שאין חדש תחת השמש, והכל דיי ידוע מראש,
הכי קל לצטט ולהגיד ע"ע
אז גם השיר הזה תופס
ולא.
לא בקטע שלשמו התכנסנו כאן.
זה טמון חזק ב DNA
אני אוהבת את הישן
אוהבת את המוסיקה, הספרים, הסרטים, הבשמים, הבגדים, הסגנון ואת הפורנו.
הכל היה חדש, בתולי ואמיתי. כאילו לא מתאמץ.
והרבה מהטוב מהישן שאהבתי נשאר רלוונטי גם להיום.
שבוע שעבר התרגשתי בהופעה של פיל קולינס, הצטמררתי במארק קנופלר, אתמול קפצתי עם משינה וברי, היום גמרתי עם משהו מוכר אהוב וישן ועוד שבועיים עוד הופעות של וותיקים ואהובים.
שלא ייגמר לעולם
:)
