מה אומר ומה אגיד...

בעולמי,חיידקים מתחלקים ל-2 . יש את האנשים החיידקים ויש את החיידקים שגורמים לך להיות חולה במיטה.
ישנם אנשים שגם ייעשו חולים בגלל אותם אנשים חיידקים, אבל לא אני. אותם אני מנפנפת במחי יד, כאילו היו שערה מטרידה בזוית העין. החיידקים מהסוג השני זה כבר עניין אחר לגמרי. איתם זה כבר מלחמה. זה מתחיל בהרגשת מחושים בגרון,בגוף,צמרמורות ואז משומקום אתה במיטה עם חום חושב שחרב עליך עולמך. הבעיה איתם שאתה חושב אולי שפעת,אולי סתם התקררות ורק אחרי יומיים במיטה אתה אומר לעצמך, טוב, זה כבר לא מצחיק, נלך לרופא. ואז הרופא עושה את שלו ואומר חביבי, יש לך חיידק, קח 1+2+3 ובעוד מס' ימים תרגיש טוב.
אז באמת, החיידק הזה הפיל אותי במערכה הראשונה של המלחמה, אבל המלחמה לא נגמרה! החיידק נכנס עמוק לשטח האוייב. והאוייב מכיר את השטח טוב מאד! אז נכון, שלושה ימים הייתי במיטה. אבל לא סתם במיטה. נחתי,ישנתי,הזעתי, אגרתי כוחות ועכשיו-אכנס באבי אביו של החיידק הקטן והמושתן הזה. אני אעייף אותו, אגרום לו להתכווץ עוד יותר עד שייכנע. והוא ייכנע!

אל תטעו, אני לא כועסת על הייצור הקטן,הנלוז והמיותר הזה.
ממש לא. 😄
הוא רענן לי שהזנחתי את עצמי לאחרונה ובכך פתחתי לו פתח להכנס ולתקוף.
אז אולי בעצם אני צריכה להודות לקטנצ'יק המעפן הזה?

אתם יודעים מה? אני אודה לו, אשמיד אותו ואחזור לטפח את עצמי שלא אהפוך שוב ל"שטח האוייב"

שבוע טוב נטול חולי 😄