אתה בא ומספר לי שאיבדת אמון באנשים.
אתה? הבחור שהמילה אופטימיות זה השם האמצעי שלו?
כן,אתה עונה לי במבט עצוב. אני. אני עדיין אופטימי ומקווה לטוב וזה לא סותר את העובדה שאני לא מאמין לאנשים.
אוקיי, מה קרה?
אני חושב שמה שגרם לי להכיר ולהודות בכך זה האתר הזה, הקהילה והסצינה.
תמשיך..
כולם מזייפים,מזוייפים, ממציאים,משקרים ומודים בכך. ובכדי לחזק את הטענה שלך אתה מביא לי דוגמאות.
אוקיי חמוד, נפגעת, אחרים נפגעו.. עדיין זה לא כולם.
יש אנשים טובים באמצע הדרך.
אמנם צריך לחפור ולחטט, אבל הם קיימים.
בכל מקום יש כאלה ויש כאלה.
אם זה בבי"ס, במכללה, בעבודה, אתרי הכרויות ואפילו במסגרת המשפחה.
צודקת, גם במשפחה. אותם אני לא בחרתי, הם בילד-אין, ובאתרי הכרויות "וניליים" אני לא מכיר את הגברים שיצאו עם הבחורות שאני יצאתי..וההיפך... כך שאני לא שומע רכילויות ושמועות.
אז מה בעצם אתה רוצה? הרי זה לא שאתה יכול לברוח מעצמך ומהצורך הבסיסי שלך בלהיות נשלט. לשרת ולסגוד.
צודקת, אני לא יכול, אבל !
אני גם והכי רוצה את סיפוק הצרכים הבסיסיים הראשונים:כנות,אמינות,יושר ויושרה מהמלכה.
ואתה אני שואלת?
אתה אמיתי? מדבר ועושה מהלב או מאינטרס לרצות את הצרכים שלך?
אמיתי אני אומר לך. זה מה שמכעיס ומעציב אותי.
אני אמיתי ורוצה אמיתי.
מה כ"כ קשה?!
טוב בסדר, מה נדלקת?
לג בעומר מחר. תרגע!
עכשיו שנרגעת תשתקי ותתחילי לעבוד
כלבה