אז לקחתי יום חופש לטייל כמדריכת טיולים לחברים ותיירת בעצמי בצפון הארץ... התארגנתי,אספתי ונסענו. הגענו והתחלנו ברגלי. אחרי הרבה רגלי ונוזלים, שנכנסו בשתיה ויצאו דרך העור, הגענו לאתר מגניב שדורש הדרכה ואביזרי שמע. הבחור בקופה, חביב למדיי, הסביר באריכות (רבה מדיי לטעמי) כשתוך כדי זורק הערות על הקעקועים ו"את יפה" ובלה בלה.. לקחתי את האביזרים והתחלנו בסיור. אחכ, בהחזרת הציוד, הבחור המשיך בהערותיו. פה כבר הייתי פחות מנומסת. המשכנו בטיול. 4 שעות אחכ, שוב נפגשנו, ברחוב, משראה שאני וקבוצתי מפורקים מהליכה, הציע לקחת אותי לרכבי ושהם יחכו עד שאשוב לאסוף אותם. הסכמתי. פה הבחור כבר נפתח. את גרושה?, הציצים אמיתיים? שלך? את רוצה להיות בקשר? אני יודע לרדת הרבה, שעות להיות שם, אני אתן לך לגמור לפחות 7 פעמים רק מהלשון שלי, אני גם קינקי בדברים אחרים, תעשי בי מה שאת רוצה, את רק תרוויחי, אסע את המרחק הזה עבורך.. הקשבתי , הנהנתי, חייכתי,סירבתי בנימוס, הודיתי על הטרמפ והמשכתי
היה טרמפ קצר ומשעשע.
הזכיר לי את המונולוגים של הפונים פה...
ואח"כ שואלים אותי למה אני כ"כ אדישה.
