שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 3 שנים. 8 במרץ 2021 בשעה 18:55

שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ 

♥️

לפני 3 שנים. 24 בנובמבר 2020 בשעה 16:58

געגוע של כמה ימים ואז אנחנו נפגשים

וזה מרגש.

הגעגוע לא מרפה גם תוך כדי הביחד

תמיד שם.

הולך ומתחזק מהרגע שיצאתי מהדלת

ועד המפגש הבא,

תמיד קיים.

 

 

 

לפני 3 שנים. 22 באוקטובר 2020 בשעה 8:39

להיות לגמרי ערומה

גם מהבגדים

חשופה

להשתיק את המח

ולשחרר.

להיות שם

אשה

גורה

שרמוטה

ילדה

ושלך

♥️

 

לפני 3 שנים. 21 באוקטובר 2020 בשעה 12:18

נחנקתי בבית.

כל המצב הזה. העבודה מהבית. הפאקינג זום של בית ספר. ועם הילדה נון סטופ. אחת על אחת.

אמנם אתה ואני תמיד היינו המפלט מהמציאות... גם כשהמציאות היתה "נורמלית"...אבל עכשיו המצב מחדד את זה יותר.

עולם מקביל.

 

אני מגיעה אליך.

אתה מסמן לי ללכת לחדר להתפשט.

חוזרת לסלון מתיישבת על הכרית שהכנת לי.

בקרוב שקיעה והשמש טובה אליי

עוצמת עיניים ונושמת "שהחיינו".

שהגיענו לזמן הזה, בעולם הזה.

שילוב של שקט נעים עם שקט מרגש

של לפני הסערה ...

 

הלב אומר תודה -

לאבא שבשמיים ולאבא שאתה

ומחסיר פעימה בחיבוק הראשון ♥️

 

 

 

לפני 3 שנים. 15 באוקטובר 2020 בשעה 17:09

בוא נעשה משו אחר מחר....

ניסע ליער

או למדבר

או לשניהם

 

נטפטף טיפה

או שנשפריץ מלא

או ששניהם

 

תקשור אותי לעץ

או למעקה במרפסת

או לשניהם

 

נראה ת'שקיעה

או ת'זריחה

או את שתיהן

♥️

לפני 3 שנים. 13 ביוני 2020 בשעה 19:30

כבר למדתי מזמן שגבולות זה דבר שנמתח...

למדתי ששיאים נראים הקצה של הטופ ..אבל תמיד יש מצב לשיא חדש.

למדתי שאפשר להנות מדברים שאני לא אוהבת... ולו רק בזכות זה שאתה אוהב אותם.

למדתי שתמיד יש עוד מה ללמוד... 

וכל זה מביא אותי להבנה -

שגם שעברתי דרך ארוכה... אני רק בתחילתה של הדרך !

 

זה מאתגר אותי. ומלהיב. ומרגש לדעת

שיש עוד .

 

 

לפני 3 שנים. 7 ביוני 2020 בשעה 19:03

I'm a bitch

I'm a lover
I'm a child

I'm a mother
I'm a sinner

I'm a saint

I do not feel ashamed

I'm your doggy

I'm your dream

I'm something in between

 

I know you wouldn't want me any other way

לפני 3 שנים. 6 ביוני 2020 בשעה 11:11

אני מתנצלת שוב. 

אני יודעת שאין צורך להתנצל.

ובכל זאת, אני מתנצלת על אתמול.

לא בגלל הבחילה ולא בגלל שהקאתי

זה לא הרס את הערב...או את הסקס עצמו...

אני מצטערת על רגע אחד, די מכונן

שביקשתי שתשחרר אותי ...

האמת שלא ביקשתי , רק אמרתי שיש לי בחילה.

ושיחררת מיד. מסביר שזה בסדר.

יודעת שזה ממש לא סוף העולם...ועדיין...

אין לי מנוס מלהגיש את האכזבה מעצמי.

על זה שהייתי ככה רק כמה דקות ..וכבר הרגשתי פאניקה.

על זה שאני כל כך רוצה להיות שם והמח בוגד בי.

על זה שאני לא גיבורה, לא מחזיקה את זה עוד קצת.

אני יודעת שאתה בסדר עם הכל, מבין, ואפילו הצדקת אותי...שאלו דברים שלוקחים זמן.

אבל אין לי מנוס.

השאיפה היא תמיד להיות שם בשבילך, מושלמת.

 

 

לפני 3 שנים. 5 ביוני 2020 בשעה 6:00

אתה קושר אותי

מתחיל בבית החזה

כל פעם זה מרגיש חזק יותר

לוחץ את בית החזה

את החזה

מבליט את אורך הנשימה

מגביל את העומק שלה

אני מרחפת.

ואז הוספת את הידיים

מקופלות לאחור

פה אני כבר מפחדת

אני אומרת לך - 

שלא אוכל להשאר ככה הרבה...

לא כי אתה לא יודע

פשוט חייבת להגיד.את זה.

אתה מחדיר לי  מבט לתוך העיניים

ומבטיח שהכל בסדר.

אני אוהבת שאתה מרגיע אותי...

אתה דוחף את הזין עמוק לפה שלי

וזה מכניס אותי לפאניקת חנק

אינסטינקט חייתי של הישרדות.

אני נהדפת קדימה

אתה מחבק אותי מאחורה שואל -

את סומכת עליי ?

ברור.

אני הרי פה. מבחירה. מרצון חופשי..

השליטה ניתנת לך.

ובאהבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 26 במאי 2020 בשעה 19:09

החבלים הם כמו שלוחות שלך

שנאחזות בי ותופסות אותי חזק

״אבא תמנון״ שמחבק אותי ואוסף אליו.

בזמן שאתה קושר אותי... אני מיד שם.

רק שם. בכאן ועכשיו... של כל מהלך שאתה מתקדם אליו.

זה כל כך סקסי לראות אותך קושר אותי. 

להרגיש את הזין שלך עומד תוך כדי .. לדעת שאתה גם שם. ואיתי.

לגנוב נשיקה או הסנפה מהעור שלך כשאתה קרוב.

עם כל חיזוק ומתיחה של החבל -

שמגביל עוד קצת מהאוויר להכנס עמוק 

ומגביל עוד קצת מהדם לזרום

ועם כל האי נוחות ...אני משוחררת .

מעורסלת... מוגנת... אהובה...

נטולת כל שליטה. 

אני בידיים שלך.

 

 

תודה שהתחלת לקשור אותי ❤️

אני עפה על זה

ובכלל .