כיף פתאום לקבל הפתעות...מפונקת כבר אמרנו לא?
כיף פתאום לקבל הפתעות...מפונקת כבר אמרנו לא?
מי שביקש עדכון - אז הנה...
מטפלים / יועצים / מאמנים בקהל?
ב 03/04 יום רביעי 19:00-22:00 ת"א - סדנת דיגיטל ושיווק במדיות חברתיות למטפלים!
ברגיל - מי שמעוניין שישלח הודעה יקבל את כל הפרטים.
בפוסט בפייס עם התמונה רשמתי
לכל הלקוחות החמודים שלי...
כל מי שלא מבצע את מה שבקשתי...לפגישה הבאה מביאה איתי את השוט😈
אין על החג הזה...
פעם בשנה אני נהנית ללכת למסיבת פורים ונילית,
מוציאה את בגדי העור והציוד, מתהלכת לי בינהם ללא התחפושת של אשת עסקים.
מידי פעם יש איזה דביל או שניים שמנסים להתעסק...ואז המבט מתחלף... הקול הקשוח יוצא החוצה...כמו תמיד הם נלחצים ומתקפלים..
תמיד מי שלידי צוחק ואומר..אמלה..איזה קשוחה...מלחיצה...ואני סתם נהנית להתעלל ולשחק להם במוח...
חבל שלא כל יום פורים...
פורים שמח לכל חברי ההזויים אוהבת אתכם ככה!
המלכהx
מי רוצה לבלות איתי בוקר שלם?
הבטחתי שאנצל אתכם....הנה ההזדמנות!
שימו לב לפרטים שלחו הודעה אך ורק במידה ואתם יכולים!!!
זייני מקלדת דפדפו לפרופיל הבא!!!
מתי:
התייצבות ב יום ראשון 10/03 בשעה 06:00 בבקר
איפה:
מאשדוד לבאר שבע וחזרה
נעצור לארוחת בוקר אחרי הסידור שיש לי שם (מקווה שייקח כחצי שעה גג שעה)
בא לי לעשות משהו מעניין ליום האישה.
מוזמנים להציע רעיונות.
איזה כיף להיות אני😈
יום האישה שמח!
הוא:
אני חייב אותך לידי לחצי שעה, אני צריך סטירה להתעורר
אני:
סגור!
מגיעה לדירה שלו, מוצאת אותו שבור לרסיסים...
חושבת לעצמי (פאק מי לקח לי את העבודה מי?) שואלת "מה קרה ?"
הוא מספר לי בחצאי משפטים שעשה כמה טעויות עסקיות, איחר בהספקה ולכן בטלו 4 לקוחות, שזה נזק רציני.
בהמשך מספר שסוף סוף הכיר בחורה מדהימה שהיום בבקר שלחה לו הודעה שזה מהר מידי..הכל קורס..הוא מרגיש לבד ואין כח יותר לחיים האלה. "אין לי אף אחד, אנשים באים כאשר צריכים את עזרתי, אני בדכ עוזר לכולם אבל כשאני צריך משהו, אין מי שיעזור לי..."
כמו שולטת טובה, מנסה לעשות מהר סדר בדברים בראש בזמן שהוא מגלל משהו להרגע,
אחרי כמה שאלות ועוד קצת הסברים אני מתחילה לקלוט מה קרה.
מנסה לשנות את הנושא ובודקת האם אכל משהו..כמו שחשבתי לא אכל כלום כל היום.
הזמנו אוכל..הוא מקבל עוד טלפון של עבודה וחייב לצאת. חושבת לעצמי אוקי - יש לי שעה לעבוד איתו..זה לא הרבה זמן אבל זה מה יש..
אני כבר יודעת שהחלק האישי בוער בו לכן מתחילה שם.
מהר מאוד מבינה שאותה בחורה שהכיר שנמצאת עכשיו בהליך גירושין נלחצה, הבינה שיש כאן משהו קצת יותר רציני וקבלה רגליים קרות. לכן אין טעם להאשים את עצמו מה עשה לא טוב,
הוא קיבל הוראה לשחרר...להגיד לה שהוא מבין שהיא עוברת תקופה קשה ושהוא כאן עבורה אם תרצה ולשחרר...
אין מצב שהיא פנויה כרגע למשהו והיא צריכה זמן לעצמה לכן חבל על המאמץ, פשוט לשחרר ולתת לה להחליט.
"מה יקרה אם תסגור את העסק?" אני שואלת אותו
מיד עונה בצחוק חלש..אין מצב..אשאר עם חובות של חצי מליון לפחות
אני עונה לו "אז האופציה היחידה היא להמשיך נכון?, הרי היית במצבים קשים יותר ועלית גבוהה כל ירידה מסתיימת בעליה"
מנסה להעיר בו קצת תקווה (זה הדבר שבדכ עוזר לנו להמשיך גם בימים הכי קשים שלנו).
כשאמר אני יודע שאני צריך לשלם לך עניתי לו - אל דאגה, קודם תסגור דברים אחרים, אעזור לך עד שתעבור את זה. הרי כסף זה לא הכל בחיים, אני כאן עבורך לכל דבר שאתה צריף, אתה לא לבד!!!
בדכ האנשים שאתה מכיר מאכזבים ודווקא אלה שעוזרים לנו הם אלה שהכי פחות ציפית מהם.
לפעמים זה נראה כמו סוף העולם..כאילו הכל הקורה..הכל קורס...ירידה תלולה לתהום של הכלום ומרגישים לבד, לא יכולים לשתף ואת מי שבחרנו לשתף, לא יודע לעזור, לא מבין את גודל הבעיה או עונה מתוך הנעליים שלו. ואז מרגישים הכי לבד בעולם...
בשורה תחתונה צריך לזכור לכל בעיה, אתגר, קושי יש פתרון!!!
גם אם באותה שניה אנו לא רואים אותו, לא מבינים אותו, הפתרון שם, צריך להיות קצת יצירתיים ולמצוא אותו.
חשוב להקיף את עצמנו באנשים תומכים, שיעזרו לנו לנסוק קדימה במקום להוריד אותנו למטה עם הפחדים שלהם. אם אין לכם כאלה, זה הזמן לעצור שניה ולהתחיל למצוא.
והכי חשוב לזכור
"אין כישלון יש דרך לצמיחה, כל התנסות שלנו מובילה למצב חדש טוב יותר גם אם לא מצליחים לראות זאת באותה נקודה. גם אם אנכנו במיץ של הזבל ומרגישים הכי לבד בעולם, אנו צומחים ממשברים, קשיים, אתגרים"
סיימנו את הסשיין בחיבוק עם הבטחה שאעמוד שם לצידו ואדאג שיעבור את זה. שהוא לא לבד ותמיד יכל להעזר בי...
משתפת אתכם:)
פעם בשבוע כבר 9 חודשים אני נפגשת עם לקוח ברחובות. כאשר מגיעה חונה את הרכב בחניון. תמיד מקבל את פני איש מבוגר לעיתים מחייך לעיתים פחות. חושבת על זה שהוא נמצא שם כל יום בשמש בגשם כמה שעות טובות ואף אחד לא סופר אותו. בהמשך למחשבה הזו...
כבר כמה חודשים - לא יודעת כמה כי לא ספרתי הולכת לסופר ליד קונה לו שם כמה מאפים ושתיה וכאשר צריכה לשלם נותנת לו גם את מה שקניתי. הוא לא יודע איך קוראים לי, לא ישבנו עדיין לשיחה (מאמינה שזה יקרה, כי אני ממש סקרנית לשמוע את הסיפור שלו) מה שבטוח זה שכשאר הוא רואה אותי מגיעה בבקר ויוצאת, הוא מחייך. כבר קרה שאמר לי שאני לא צריכה, ועניתי לו שאני רוצה.
יש המון אנשים שאנו באים איתם בצדע יומיומי, אנשים המשרתים אותנו בצורה כזו או אחרת, שעובדים בעבודות שאף אחד מאתנו לא היה מוכן לעשות. תעצרו רגע, תחשבו, תחייכו, תשאלו לשלומם. לא חייבים לקנות כמו שאני עושה..אבל לפעמים מספיק חיוך קטן, להראות להם שאנו רואים אותם, מודעים לקיומם ומודים להם על מה שהם עושים. מספיק בכדי להפוך את העבודה שלהם ואת היום שלהם לנסבל ויפה יותר. נקודה למחשבה.
בשיחת טלפון עם לקוח...
קפה ווויסקי ביד אחת וסיגריה ביד השינה...
מזל שזו לא שיחת וידאו:)