לפני 7 שנים. 11 בינואר 2017 בשעה 17:23
אני יודעת שאני הולכת להנות...
black widow
you should have known better than to mess with meלפני 7 שנים. 10 בינואר 2017 בשעה 18:23
ואתה צריך להחליט אם אתה עוזר או זורק מכל המדרגות...
יורדת למחתרת לעשות חשיבה...
לפני 7 שנים. 8 בינואר 2017 בשעה 11:21
כאב לב יותר חזק מכל כאב פיזי...
והעונשים שלי ידועים כאכזריים. רצוי מאוד מאוד - לא להגיע לשם.
אז אחרי שהיא פשלה אמרתי לה שפעם הבאה שתפשל תאלץ למצוא לעצמה מחליפה שתשרת אותי.
זאת הייתה תגובתה:
את הורגת אותי שאני שומעת את זה ...
כשאמרת לי שהמשימה שלי היא למצוא לי מחליפה רציתי לקפוץ מהחלון.
לפני 7 שנים. 5 בינואר 2017 בשעה 19:43
מי שנסע לידי היום...
נהנה מהנוף הזה כאשר הציצ לרכב שלי:)
סופש סוטה לתושבי הכלוב!!!
לפני 7 שנים. 2 בינואר 2017 בשעה 20:13
שנה טובה ומוצלחת,
מלאה במימוש פנטזיות, הנאה ואהבה.
תודה לכל החברים הוירטואלים ואלה שיצאו מהמרחב
אתם אלה שעשיתם את השנה שלי למושלמת!
אוהבת מלא
האחת ויחידה המלכה x
לפני 7 שנים. 1 בינואר 2017 בשעה 11:22
הוא:
"אמא, אני יודע למה ליאור אוהב אותך כל כך..."
אני
" למה?"
הוא:
" כי יש לך מוח סקסי"
***הורס את הבריאות!!!***
לפני 7 שנים. 31 בדצמבר 2016 בשעה 20:14
השעה 14:00 אני נובחת לה בטלפון!!!
את לא תבזבזי לי את השבת הזאת. תתייצבי מייד!!!
מהצד השני קול מנומנם עונה לי כן מדהימה שלי...מתארגנת ובאה.
15:00
אני בחוץ, יכולה להכנס?
אני פותחת לה את הדלת..היא נופלת לרגליי..
מצטערת אני כלבה טיפשה ישנתי מלא...תודה שהערת אותי.
מסמנת לה לקום ולבוא אחרי לקומה עליונה...
מכניסה אותה לחדר אומרת לה יש 60 שניות להוריד הכל ולחכות לי על 4.
יוצאת לי מהחדר מתופפת עם נעלי העקב
(משהו בתיפוף של נעלי עקב עושה לי את זה...)
חוזרת אחרי דקה, הכלבה מחכה כפי שבקשתי,
נותנת לה חיבוק ארוך וממלא מלבישה לה את הקולר מחברת רצועה,
שמה לה כיסוי עיניים (והנה הלך חוש הראיה)
ללא אף מילה נוספת (הנה הלך חוש השמיעה) משאירה אותה שוב לחכות...
אחרי כמה דקות ארוכות של המתנה כאשר
היא שומעת אותי מתופפת בנעלי העקב שלי...
אני חוזרת לחדר...מוצאת אותה מטפטפת...מחכה...
החלטתי שאני רוצה שהיא תרגיש אותי...
לכן נשארת בבגדים תחתונים בלבד.
ללא שום מילה
מושכת אותה מהרצועה משכיבה אותה על הבטן
על מזרן שולפת אזיקים וקושרת לה את הידיים (והנה הלך גם חוש המישוש).
אני לא באמת צריכה לקשור אותה הרי היא ממושמעת כל כך
אבל כאשר לוקחים לכם חוש אחרי חוש הגוף הופך דרוך ורגיש...
מתיישבת לה על הגב שורטת, נוגעת לא נוגעת
בכל הגוף עם נוצה בכדי להעלות את רמת הרגישות...
כאשר היא כבר מוכנה, אני לוקחת את הקרח שהכנתי מראש
מציירת על גופה העירום עם הקרח...היא כבר מרחפת לה אי שם בספייס מטורף...
אני ממשיכה בלי אף מילה...לא רוצה להעיר אותה מהריחוף...
מלטפת, שורטת, ומציירת עם הקרח...על הזרעות, בחלק הפנימי הרגיש יותר,
כתפיים, מפסקת לה את הרגליים, מציירת עם הקרח בין הרגליה...
כל הגוף שלה מתמסר למגע שלי...מבקש עוד...
הופכת אותה על הגב...ממשיכה בדיוק אותו דבר בחלק הקדמי,
מציירת עם הקרח...מלטפת, צובטת, נושכת את הפטמה הזקורה...
אחרי כמה דקות של עונג... הקינוח...
פותחת מיכל קצפת מתוקה מפסקת את רגליה שוב ומורחת אותה בקצפת...
לוקחת קצת קצפת עם האצבע ומחדירה לפיה שתלקק...
גונחת ורועדת לי בידיים אני משחררת לה את הידיים, מחבקת חזק...
מורידה לה את כיסוי העיניים...
נותנת לה כמה דקות להתאושש, לחבק, לנשק,
מחכה בסבלנות עד שתשבר, תבקש...תתחנן...
להוריד את שאר פרטי הלבוש שלי בכדי שתוכל
ללקק...לנשק...להתמכר...לענג...לענג...ולענג...
אחרי שיצאה מכאן שלחה לי הודעה:
אני אוהבת אותך, אוהבת אותך, אוהבת אותך,
אוהבת אותך, אוהבת אותך, אוהבת אותך.
חשבתי שאני באה לראות אותך לקצת...וגרמת לי להתרגש בטירוף...
אוהבת אותך חזרה קטנה שלי!!!
לפני 7 שנים. 28 בדצמבר 2016 בשעה 19:58
לפעמים צריך לדעת גם לשחרר.
אז נכנסתי לטכס היומי בדרך שיגרתי הודעה ללקוח שימצא ספק אחר.
עכשיו נהנית לי מחיבוק חם אוהב ורטוב ....ללא דאגות מיותרות.
ומתחילה את הסופ"ש מרגע זה.
ולכם...כמו תמיד. נשאר רק להזיל ריר:)
לפני 7 שנים. 27 בדצמבר 2016 בשעה 7:31
להתעורר בבוקר מכורבלת בזרועותיך...
לעשות עצמי ישנה כאשר אתה נצמד אלי חזק... מחבק...מלטף...מנשק...
להיזכר שבדיוק כך נרדמתי אתמול בלילה...
***הכותבת אחת ששונאת דביקות:)***
(מסתבר שגם הגדולים "נופלים" וטוב שכך, אחרת הייתי מפספסת את זה!)
לפני 7 שנים. 26 בדצמבר 2016 בשעה 16:40
אבל לא סימנים כאלה שרואים...כי אלה נמחקים ונשכחים.
יש לי פטיש מטורף!!!
אני אוהבת לקעקע את הנשמה!
סימן כזה שישאר איתך לנצח...עד יומך האחרון!!!
כן ואני עושה זאת בקלות, מי שהספיק להכיר ולשוחח
יודע שתוך 5 דק – אני מוצאת את דרכי...במבוך הכי סבוך ישר ללב שלך.
היום 24 אנשים סיימו סשיין של 200 שעות איתי. קיבלו אותי בהכי מרוכז שאפשר.
אחרי שעה מרגשת, שמחה מהולה בעצב, בכי והמון חיבוקים,
אני יודעת בוודאות ששיניתי להם את החיים.
למרות שכנראה לא יראו אותי שוב...הם יזכרו אותי לנצח.
כי חדרתי וקעקעתי כל אחד מהם יחדיו ובנפרד.
***רק חברת "הכלוב" יכולה להפוך כל דבר לסטיה***