לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

black widow

you should have known better than to mess with me
לפני 7 שנים. 24 בדצמבר 2016 בשעה 14:49

"בא לי, בא לי הכל
וכל מה שביקשתי הגיע איתך
איך זה יכול להיות שבא לי
בא לי הכל
והזמן יכול לקפוץ לי
כל רגע קטן מרגיש לי גדול"

 

המבין יבין:)
מעבר לזה לא תוציאו ממני מילה!

 

לפני 7 שנים. 23 בדצמבר 2016 בשעה 16:52

וכן...סתם בא לי שתזילו עוד קצת ריר:)

לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 14:36

לגרום לך להתחנן על משהו שגם ככה אני רוצה שתעשי...
רק כי בא לי לראות אותך מתפתלת!

 

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 14:13

הכלבה: אני יכולה לקנות לך סבון?
איזה ריח את אוהבת?

אני:

ברור שאת יכולה, קטנה שלי. ריח לוונדר.

בפגישה הבאה:

הכלבה: הנה אלילה מדהימה שלי...
מגישה לי שקית הפתעות של סבון של פעם.

(מכירים את זה שאתם מצפים למשהו ששוקל 100 גרם ופתאום
היד נופלת כי זה שוקל 3 קג? אז זה בדיוק מה שקרה...סבון אלק..)

אומרים שתמונה שווה אלף מילים אז צרפתי 3:)

 

 

 

 

שוב תודה לכלבה המהממת שלי!!!

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 17:14

תוך שבועיים הספקת....
להפוך מגבר חתיך לכלבה קטנה
להתאהב ולהתמכר
להעביר בעלות ולהשתייך
לחגוג יום הולדת כמו שלא חגגת אף פעם בחיים
להתמודד על עובד מצטיין ולהגדיל מכירות
להרשם ללימודים לnlp


זה הספק עצום בכל תחום,
כל הכבוד לך קטנה שלי,
גאה בך!!!

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 4:02

הכלבה חגגה 27,
וכן יש בנינו פער של 16 שנה.

ואתם יודעים מה?

!i don't give a shit

.

.

.

(:i never do

 

 (למי שלא היה ברור הכלבה שלי זכרית, במקרה הזה:)

לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 8:49

בהתראה של חצי יום אני מבינה שלכלבה שלי יש יום הולדת

WTF -מה בדיוק אני יכולה להספיק לארגן בהתראה כה קצרה, ועוד עם היום העמוס שלי...

יצירתיות זה השם השני שלי, הרי זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב
ואני מתפקדת הכי טוב תחת לחץ זמן, תוך חצי שעה הגיע הרעיון המיוחל.
אני אערוך לה מסיבת הפתעה שלא תשכח לעולם!.

מרגע ההחלטה שלחתי הודעה –

 

אני -"מה עושה מחר?"
הכלבה "עם חברים כמובן"
אני: "יופי מעולה – בטלי הכל – את שלי עד הבוקר!"
(דרך הטלפון כבר הרגשתי את הדופק עולה..ההתרגשות שנבנית..והפחד יחד עימו)


החלטתי לדאוג שהיא תהיה בלחץ עד לשעת המפגש.

אמרתי לה שאנו לא נשארות בבית, היא חשבה לתומה שאנו יוצאים אז כמובן מיד תיקנתי אותה שאנו גם לא יוצאות...
או כאן הסקרנות החלה להתעורר...
אחרי 5 דק הבינה שלא תצליח להוציא ממני מילה, מה שנשאר לה זה לשתף פעולה ולהתרגש.

התחלנו את הספירה לאחור... לפי שעות...כאשר כל שעה אני דואגת לתדלק אותה ולהעלות את מפלס הלחץ.

 

כל אותו יום היא לא הייתה מסוגלת לתפקד...
ובכל זאת בשיתוף פעולה מלא ומתמסר (כמו שאני אוהבת)

 

כל שעה עגולה מקבלת הודעה של מוכנה? עוד x שעות...

כאשר סוף, סוף הגיע לאסוף אותי קבלה כתובת בראשון להגיע.
כל הדרך היא נוסעת כמו מטורפת...מצד אחד רוצה להגיע מצד שני מפחדת ממה שמחכה לה.

 

הגענו למקום, אני מתקשרת לבקש שיפתחו לי, אנו נכנסות והיא לא מאמינה למראה עיניה.....

חדר משחקים מאובזר עם כל מה שרק יכלה לחלום עליו.

כלוב, צלבים לקשירה, כיסאות, נדנדות ועוד...

 

אחרי חיבוק ארוך ואוהב נתתי לה כמה דקות להסדיר נשימה עד שהתבקשה
ללכת לפתוח את בקבוק היין שהכינותי מראש למזוג לכוסות ולחכות לי על 4 מוכנה למשחקים.

 

אחרי ששמתי עליה את הקולר ורצועה להזכיר לה מה היא עבורי..

וקצת משחקים... הכנסתי אותה לכלוב ונעלתי אותה שם.
אני יושבת מולה משועשעת מהבעות פניה...
שותה את היין אוכלת את הדוריטוס גריל הטעים שהלך מצוין עם היין.
עומדת כל כך קרובה אך היא לא יכולה לגעת, רק להסתכל.

 

אחרי חצי שעה ארוכה שהיא מסתכלת עלי מתענגת שותה את היין ומטפטפת לה בהנאה אני מאפשרת לה לצאת מהכלוב.

 

וכך עוברים ממתקן למתקן, מנצלים עד הסוף את הזמן שנשאר לנו עד הבוקר
בין גניחה לגניחה היא מספרת לי שזה היום הולדת הכי טוב שהיה לה עד כה,
שהיא לא תשכח לעולם ושהיא הכלבה הכי מאושרת בעולם.

 

עברנו על כל המתקנים בחדר, ועדיין היה נדמה שהזמן לא מספיק –
הגענו ב22:30 יצאנו משם ב 5:00 בבקר עייפים אך מרוצים.

***תודה לקינק האוס על החדר האוירה והיחס החם***

http://kinkhouse.co.il

 

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 16 בדצמבר 2016 בשעה 13:18

שבין פגישות העבודה החליטה להפתיע אותי עם מתנה מחממת (תרתי משמע).

שלא יהיה לי קר כאשר היא לא לידי.

 

תודה שחשבת עלי, מהממת שלי!!!

***תודו שהיא ממש ממש ממש מתוקה***

לפני 7 שנים. 16 בדצמבר 2016 בשעה 9:51

אני:

"כלבה – עבר עלי יום ארוך, אני עייפה כואבות לי הרגליים, אין לי כל להזיז אצבע ואני רוצה שתגיעי ב16:30"

 

הכלבה:

"אלילה שלי – אין בעיה מתייצבת לפקודתך, אעשה מה שאת רוצה, אנקה, אעשה לך עיסוי מרגיע, כל מה שתבקשי"

 

16:00 אני:

"יופי כלבה הגעת מוקדם יותר, יש לי זמן לקפה, לכי הכיני את הקפה כפי שלמדתי אותך. ורצוי שלא תפשלי!"

(היא הולכת להכין את הקפה, לא מבינה מה מחכה לה בהמשך:)

 

"יופי מעולה כלבה טובה!

את הקפה אשתה באמבטיה,

חיממתי אותה מלאתי מים עם קצף בדיוק כמו שאני אוהבת, רואה..כך אני רוצה את האמבטיה שלי בפעם הבאה"
(מה לעשות שאני אלילה מפונקת והאמבטיה זה חלק מהטכס פינוק היומי שלי:)

 

"כנסי לחדר מקלחת וחכי לי עירומה על 4!"

נכנסת לחדר אמבטיה מוצאת את הכלבה שלי על 4 ברוב הדרה:) מובכת כמו תמיד ומחכה לפקודה הבאה.

 

"המשימה שלך היא כזו:

להפשיט, לקלח, לסבן, לנקות, לחפוף כמו משרתת קטנה.
בסיום כאשר אני יוצאת מהאמבטיה עליך לחכות בחוץ כמו כלבה קטנה וללקק כל טיפת מים מגופי, כאשר אהיה מרוצה, תוכלי ליבש עם מגבת, למרוח קרם ולהלביש אותי.

ברור?"

(העיניים שלה כמעט יצאו, ואוו להפשיט אותך?

מיותר לציין שאת לא נושמת ללא האישור שלי! לכן שלא יהיו לך שום רעיונות!!!)

 

 

עם חיוך ממזרי אני פוקדת עליה להוריד הכל,
בידיים רועדות, מתחילה להפשיט
את המגפיים, גרביים, במבטה מתחננת להסניף את כף הרגל שלי אך אני מתעלמת ממה בכוונה...

ממשיכה למכנסי העור הצמודים, מורידה לאט ובעדינות, את החולצה, מסתכלת עלי במבט שואל, אני יורה לכיוון שלה – "אמרתי הכל!"

 

אני משועשעת מהסיטואציה הבלתי אפשרית שיצרתי עבורה עכשיו...

כמה סבל זה רק להסתכל בלי אפשרות לגעת, להריח, ללקק כמו שהיא רוצה..

 

נכנסת לאמבטיית הקצף המושלמת שלי...
משאירה את הכלבה עם עיניים קרועות, לא מאמינה ומטפטפת.

באמבטיה המים החמים, מסירים מעלי את כל סימן לעייפות היום, כאילו נולדתי ליום חדש, מתמלאת באנרגיה מטורפת.

 

בידיים רועדות הכלבה מנקה מסבנת וחופפת את ראשי, מפחדת לעשות טעות, וכפי שציוותי עליה, לא מעזה לעשות אף תנועה מיותרת, אני נהנית לראותה מיוסרת מחזיקה את עצמה רועדת ומטפטפת מעוצמת המעמד.

 

אחרי חצי שעה של אמבטיה, סיבון, פילינג וחפיפה אני מחליטה לצאת.

"כלבה, עכשיו התור שלך לנקות אותי, תדאגי שלא תהיה עלי אף טיפת מים אחת – וכל זאת עם לשונך"

 

הכלבה מסתכלת עלי לא מאמינה, הרי זה הדבר שחלמה עליו במשך שנה וחצי בזמן שראתה את התמונות בבלוג שלי...

"כן אלילה שלי, תודה. אעשה זאת עד שתהיי מרוצה ממני"

את שאר הסיפור אשאיר כבר לדמיון הסוטה שלכם...

לפני 7 שנים. 14 בדצמבר 2016 בשעה 20:54

 ***זהירות פוסט שעלול לשנות את חייך***

 

שנים חייתי על אוטומט, לקחתי את כל הרגשות שלי והכנסתי לתיבה קטנה עם מנעול.

 

בהתחלה זה היה רק האכפתיות, האהבה, האושר, ההתרגשות והשמחה, שלאט לאט נכנסו לתיבה.


נשארתי עם רגשות שליליים שגם אותם החלטתי לנטרל משום שהפריעו לי לתפקד,
אז גם רגשות האשם, העצבות האכזבה, והכעס, נכנסו לתיבה.

 

נשארתי סוג של קליפה חלולה של עצמי, סגרתי את עצמי מהעולם,
לא רציתי לראות אף אחד, הייתי קמה כל בוקר עושה מה צריך לעשות,
מבצעת משימות כמו לעבוד, לטפל בכולם, לעשות סקס עם הבעל פעם ב..
חיה חיים ללא חיים, כמו סוג של זומבי.

ראיתי עצמי ככישלון, כישלון בבחירת בן זוג שמירר לי את החיים,
כשלון בתור אמא ל2 ילדים לא מוצלחים, כשלון בתור בעלת עסק ועוד...

מידי פעם הייתה עולה במוחי מחשבה שיש סיבה שהגעתי לעולם הזה,
הרי הטבע מדהים בחוכמתו, לכל דבר שנוצר בעולם יש סיבה.

 

הייתי מהרהרת בגורלי מנסה להבין מה אני מפספסת,
איך ייתכן שאישה יפה, חזקה וחכמה כמוני חיה חיים עלובים.

 

(קחו דקה מחשבה ותחשבו היכן זה נוגע בכם? היכן בחיים שלכם אתם מרגישים כך)

הבנתי שאם אני לא אעשה שינוי 180 מעלות,
אתעורר בוקר אחד אהיה בת 70 אסתכל על זה שישן לידי
שכבר מזמן הפסקתי לרצות להרוג אותו
(כי אפילו את רגש השנאה הכנסתי לתיבה) והחיים שלי עברו ונגמרו.

 

החלטתי לפתוח את התיבה, כמובן שכל הרגשות יצאו בסערה,
לא יכולתי לשלוט בהם (כי הם היו סגורים כל כך הרבה זמן)
אבל לפחות הרגשתי בחיים, כעסתי (בעיקר על עצמי),
התעצבנתי, פחדתי, התאכזבתי, התאהבתי, ושוב התאכזבתי.

 

הבנתי שאני צריכה לחיות את החיים שלי בעוצמה, כל רגע קטן חשוב,
הבנתי שמה שאני הכי אוהבת לעשות זה לגעת בחיים של משהו אחר,
להרעיד את האדמה מתחת לרגליים שלו, לשים לו שעון מעורר שיתעורר
(קצת כמו במטריקס – להביא את הכדור האדום), לגרום לו לשינוי, או לפחות להסביר שאפשר אחרת.

 

הלכתי ולמדתי כיצד ניתן לשלוט במחשבות, ברגשות, למדתי לסלוח לעצמי,
למדתי כיצד ניתן לתכנת את המוח מחדש, כיצד אפשר בקלילות לגרום
לאחרים לעשות משהו, להיכנס למוח ולהבין מה אומרים בלי אף מילה,
הכי חשוב למדתי לחיות בעוצמה, ללא פחד, לשחרר, לעשות
מה שאני אוהבת ולא לפחד להתאהב, אפילו במחיר של לב שבור כי
עדיף לאהוב יום אחד מאשר לא לאהוב בכלל.

 

היום לקחתי את רגשות הכעס, התסכול, האכזבה ופחד ואותם הכנסתי לתיבה. כי זה בזבוז אנרגיה. בכל השאר למדתי לשלוט היטב:)

קמה כל בוקר שמה משקפיים ורודים ויוצאת לעולם.
חיה בעוצמה, יודעת בדיוק מה אני רוצה, עושה בדיוק מה שנכון
ומדוייק לי. בניתי קהילה סבעבי, התחלתי בלשנות את העולם הקטן שלי ושל הקרובים אלי, נוגעת כל יום בחיי מאות ואלפי אנשים בארץ ותכף גם בחו"ל.

לסיכום!

תפסיקו לפחד מהצל של עצמכם, תפסיקו עם התירוצים של למה אני לא יכול לעשות דבר כזה או אחר. תתחילו באיך אני יכול.

תפתחו את התיבה שלכם לא תאמינו איזה אוצרות יש לכם בפנים:)
מקסימום תחיו בעוצמה.

אז איזה כדור אתם בוחרים היום?
הכדור הכחול שיחזיר אתכם לחיים המשעממים וחסרי התוכן
לתירוצים הקבועים למה אתם לא מצליחים,

או הכדור האדום שיעזור לכם לראות את העולם כמו שהוא,
לאהוב וכן עם אפשרות להפגע - אך בהחלט להרגיש בחיים.

 

אז שיהיה לכם אחלה שבוע- מלא אהבה, שמחה, אושר ואהבה!!!

(כן אהבה פעמיים:)

 

 *לטקסט אין קשר לbdsm או שכן:)*