אני מסיימת סשן מנטלי של שעתיים
במהלך הסשן...
אני מובילה אותו...
מנחה את המחשבות שלו...
צעד, צעד...
יודעת בדיוק מה הוא חושב, מרגיש...
לוקחת אותו עד הקצה,
מפרקת אותו...
חתיכה ועוד חתיכה...
מתחיל לדמוע,
מגיע הכי נמוך שיכול להיות...
לנקודה הזו שהוא נשבר,
מתפרק לחתיכות...
מרגע לרגע אני רואה בדיוק על מה הוא חושב,
מסתיר את הדמעות שזולגות..
(בתור אחת שהסתירה שנים, יודעת בדיוק איך זה נראה)
התנועות הקטנות שחוזרת ליד העיניים,
המבטים מושפלים,
ההבנה,
שסוף סוף משהוא שם לו מראה בפנים,
סוף סוף הוא חייב להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלו...
ולהבין אחת ולתמיד - שחייב לעשות שינוי!
חייב להרוג את האני הישן שלו,
להתמסר טוטאלית לתהליך,
להיות שם במיליון אחוז,
בכדי שאוכל לבנות אותו מחדש...
לצקת בו את הדברים המדויקים שהוא צריך,
בכדי שיוכל לחיות חיים טובים יותר, רגועים יותר, מאושרים יותר...
אני לא צריכה להוריד אותו על הברכיים בכדי למכור אותי,
אותי כבר קנה.
אני צריכה להוריד אותו על הברכיים...
בכדי למכור לו את עצמו...
את האמונה בעצמו...
את ההתחייבות לשינוי..
גם אם זה לא נוח, קל או כפי,
את ההתחייבות לתהליך,
להרוג כל חלק ממה שהוא היום...
ולבנות אותו מחדש,
חזק יותר!
אחרי שאני רואה שהגיע לתחתית...
(כמובן שאני לא יכולה להשאיר אותו למטה מפורק,
אלה מתחילה לבנות אותו מחדש)
כאן עוברת לחלק האחרון של הסשן,
מנחה אותו למקום אפשרי עבורו,
למקום שהוא כרגע אפילו לא מעז לפנטז להיות,
למקום הכי גבוה שיכול להיות...
למקום הזה שגורם להמריא בהייי מטורף,
ולהאמין בעצמו...
להבין שאפילו השמיים לא גבול עבורו!
עכשיו תכפילו את זה ב 12 אנשים
נשים וגברים...
(וכל זה כאשר אני בריבוע קטן בזום,
בלי יכולת לגעת בהם פיזית,
בלי הנוכחות העוצמתית שלי)
לפני שנתיים. 7 ביולי 2022 בשעה 4:38
