לפני 11 שנים. יום חמישי, 16 באפריל 2015 בשעה 8:30
לבן מקפיא מכסה הכל,
גם אדמה חרוכה מכאב ויגון,
שקט מעלה אדים של נשימות גוססות
מרטשות מנגינות עצובות ושירים ללא מילים
אין ספור פסיעות של אנשים יחפים נגמרים, ובלי סוף
צווחת עורבים שחורים מהדהדת ומרעידה צמרות שחורות
ערפילי רוע מרחפים ויונקים את החיים ומעניקים את השכול
גופות דוממות פשוטות ידיים כסימני דרך לבאים
מעטרות דרכים בשבילים אדומים ארוכים וניגרים.
עדיין הלבן מקפיא מכסה הכל
גם אדמה חרוכה מכאב ויגון,
ציפורים מצייצות את שיר הטבע
מנתרות קליל מעץ לענף בחדווה
בקר שבע רובץ, וכלב אחד מנומנם
חלונות נפתחים וכביסות ניתלות בשמש זורחת ומאירה
פרחים אדומים צעירים, וילדה זהובת שיער שקוטפת
שרה עם לחיים סמוקות וערדליים נקיות
לא יודעת את הזוועה שנבראה לפני שנים
תחת רגליה.
תחת האדמה הלבנה והבתולה.
ארץ, אל תכסי דמם.
לזכר אלפים שנרצחו במסעות המוות הארוכים
הי''ד.