שְׁנָתַיִם בְּלִעֲדַיִךְ
הַזִּכְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים וְהָעֲמוּקִים מִמֵּךְ
לְאַט־לְאַט נְמוֹגִים , נְמוֹגִים, מִתְפּוֹגְגִים.
הֵם כְּבָר שָׁחוֹר־לָבָן, תַּחַת מָסָךְ עָשָׁן.
אֲנִי כְּבָר לֹא זוֹכֵר אֶת הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ,
בְּקוֹשִׁי אֶת הַצְּחוֹק שֶׁלָּךְ,
אֶת הַמַּבָּט שֶׁלָּךְ כְּשֶׁהָיִית עָלַי,
אוֹ אֶת טַעַם הַנְשִׁיקוֹת שֶׁלָּנוּ,
אֶת הַסֶּשְׁנִים שֶׁלָּנוּ.
וּלְאַבֵּד אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת מִמֵּךְ —
כּוֹאֵב לֹא פָּחוֹת מִכְּאֵב הָאֲבַדּוֹן.
כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה טָרִי וּמִדַּמֵּם,
לֹא הִפְסַקְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנוֹת שֶׁלָּךְ,
בַּתְּמוּנוֹת שֶׁלָּנוּ.
לִהְיוֹת בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁטִּיַּלְנוּ וּבִלִּינוּ.
לִכְתּוֹב עָלַיִךְ שִׁירִים מְנֻקָּדִים,
לְדַמְיֵן אוֹתָךְ בְּמוֹעֲדוֹנִים,
אוֹ לְהֵירָדֵם בְּלִי אֲוִיר.
וּפַעַם בַּחוֹדֶשׁ נָסַעְתִּי לַקֶּבֶר שֶׁלָּךְ —
לְהַדְלִיק נֵר, לְהַגִּיד תְּהִלִּים,
אוֹ שֶׁקָּנִיתִי לָךְ עֲצִיץ יָפֶה.
וּמִדֵּי פַּעַם נָסַעְתִּי גַּם לְנוֹבָה,
אֵיפֹה שֶׁנִּרְצַחְתְּ.
זֶה הָיָה מַסָּע שֶׁל חֲצִי יוֹם, פַּעַם בַּחוֹדֶשׁ,
כְּדֵי לְשַׁחְרֵר כְּאֵב מֵהַנֶּפֶשׁ.
וּבַחֲצִי שָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה —
לֹא הָיִיתִי אֶצְלֵךְ אֲפִלּוּ לֹא פַּעַם אֶחָת.
אֲנִי כְּבָר לֹא כּוֹתֵב עָלַיִךְ,
לֹא שׁוֹאֵל עָלַיִךְ,
לֹא חוֹלֵם עָלַיִךְ,
לֹא חוֹשֵׁב עָלַיִךְ,
לֹא כּוֹעֵס עָלַיִךְ.
אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי הַלְּאָה.
אֲנִי בְּמַעֲרְכוֹת יַחֲסִים אֲחֵרוֹת.
אֲנִי מַדְחִיק.
אֲנִי שׁוֹכֵחַ.
וַאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁזֶּה לֹא חוֹנֵק אוֹתִי.
אֲבָל זֶה יוֹשֵׁב עָלַי —
שֶׁלְּאַט־לְאַט אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ פָּחוֹת וּפָחוֹת.
אֲבָל שֶׁתֵּדְעִי —
יֵשׁ רְגָעִים שֶׁמַּחְזִירִים לִי הַכֹּל.
כְּמוֹ מִלִּים שֶׁל נוֹבָה,
מְסִבּוֹת טֶבַע,
אַהֲבָה,
דַּאנְגֶ'ן,
קוֹלָר,
אַשְׁקְלוֹן.
אוֹ כְּמוֹ הַיּוֹם —
הַשְּׁבִיעִי לְאוֹקְטוֹבֶר