ספרית הפנטזיות שלי

זֶה לֹא הַיָּם אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
זֶה לֹא הַתְּהוֹם אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
זֶה לֹא הַזְּמַן אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
זֶה אָנוּ שְׁנֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת זוֹחֵל סָבִיב
וֶאֱגוֹזֵי הַפֵּקָן נִלְחָצִים אֶל קְלִפָּתָם
אֲנִי מוֹצֵאת מִסְתּוֹר בְּעִבְרִית
דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה לִי בִּכְתִיבָה תַּמָּה
דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה אִם אֶסָּפֵג בְּאוֹתִיּוֹת
אִם לֹא אֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה
מְכֻוֶּצֶת לְחִירִיק, דְּחוּסָה בְּתוֹךְ הַסָּמֶךְ
אוֹ בֶּטֶן הַגִּימֶל עִם הַדְּמָעוֹת הַנּוֹטְפוֹת שֶׁל הַחֲטָף
שְׂפַת קֹדֶשׁ אֲהוּבָה
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַכֹּל בְּאִתּוֹ וְהַכֹּל בְּעָתָה
כְּשֶׁהַמַּטָּע מוֹשִׁיט וְהָאֲדָמָה חֲרוּשָׁה
אֲנִי עוֹשֶׂה רַק מָה שֶׁרִילְקָה אוֹמֵר
נוֹתֶנֶת לְיֹפִי וְלָאֵימָה לִקְרוֹת לִי
בְּלִי לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה סוֹפִי.

ה. סלט פירות // בתוך מחזור "הסובייקטיביות היא האמת (נדמה לי)"
למשפחה שלי

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ מֶלוֹדְרָמוֹת בַּחַיִּים
וַאֲנַחְנוּ קוֹצְצִים אוֹתָן לְסָלַט פֵּרוֹת מִיצִי
וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ לַאֲהוּבֵינוּ.
אֲנִי אִשָּׁה־הַכּוֹתֶבֶת־אֶת־עַצְמָהּ וּכְחֵלֶק
מֵהַגְדָּרַת הַתַּפְקִיד אֲנִי נוֹתֶנֶת מֵעֲסִיס
הַמֶּלוֹדְרָמוֹת שֶׁלִּי גַּם לְזָרִים גְּמוּרִים,
כָּךְ גַּם הֵם הוֹפְכִים, בְּמִדַּת מָה, לַאֲהוּבַי.
הַנְּתִינָה הַזֹּאת מַרְגִּיעָה אוֹתִי
וּמְזִינָה אוֹתִי וְאֶת סוֹבְבַי.
לְהָזִין — זֶה טַעַם הַחַיִּים
נִדְמֶה לִי

וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ
רַק בְּשֶׁלָּנוּ
בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת
וּכְבָר אַחֶרֶת.
וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת
כִּי בַּפֶּתַח נִכְנָסוֹת
הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מֶחְוָה שֶׁל חֶסֶד
אָזְנוֹ תּוֹפֶסֶת
אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוֹצוֹת אֶת הָרְחוֹב.
שׁוֹאֵל עֲדַיִן
שׁוֹאֵל מֵאַיִן
כֵּן מֵאַיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ
לִבּוֹ לַבַּיִת
וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו.
אֶת מִי יַשְׁבִּיעַ
אֶת מִי יַרְגִּיעַ
וְעַל מָה יִתְפַּלֵּל עַד סְתָו.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

"הפרעה לשוטר במילוי תפקידו"

צריך להפוך ל:

"הפרעה לאזרח במילוי תפקידו"

סך הכל אני רוצה
לחיות את חיי בשקט
לא רוצה מלחמות
לא, לא
נמאס לי להתנדנד
בין חום לקור
בין רע לטוב
רוצה לחיות בכיף
רק החיים לוקחים אותי
החיים נוהגים אותי
רק החיים לוקחים אותי
החיים נוהגים אותי, נוהגים אותי
סך הכל אני רוצה
לחיות את חיי בשקט
לא רוצה מלחמות
יה, יה, יה, יה
נמאס לי להתנדנד
בין חום לקור
בין רע לטוב
רוצה לחיות בכיף, בכיף
רק החיים לוקחים אותי
החיים נוהגים אותי
רק החיים לוקחים אותי, כן כן
החיים נוהגים אותי, נוהגים אותי
כן, כן, כן
רק החיים לוקחים אותי
החיים נוהגים אותי
רק החיים לוקחים אותי
החיים נוהגים אותי, נוהגים אותי
רק החיים

יִזְכֹּר אֱלֹהִים
אֶת שִׁפְלוּת הָרַבָּנִים, רַבָּנֵי הַקְּהִלּוֹת, הָאַדְמוֹ"רִים, רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת
וְרָאשֵׁי הַכּוֹילְלִים,
שֶׁהִפְנוּ אֶת עָרְפָּם, סָגְרוּ אֶת לִבָּם
וּמִלְּאוּ אֶת כִּיסֵיהֶם בְּדָמִים.

יִזְכֹּר אֱלֹהִים
אֶת שַׁחַץ דִּבְרֵיהֶם, פַּלְגָנוּתָם וְתוֹעֲבַת הִשְׁתַּמְּטוּתָם
מֵעֶזְרַת אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם הַגִּבּוֹרִים,
שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
עַל מִשְׁמַר הַחַיִּים.

יִזְכֹּר אוֹתָם אֱלוֹהִים
אֶת הַפּוֹלִיטִיקָאִים, הָעַסְקָנִים, וְהַמָּאכֵערִים הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים,
שֶׁסִּפְסְרוּ בְּדַם נְקִיִּים
עֲבוּר כָּבוֹד, כּוֹחַ וְשַׁלְמוֹנִים.

יִזָּכְרוּ לְדֵרָאוֹן עוֹלָם בְּתוֹלְדוֹת הָעָם וְהַמּוֹלֶדֶת.
לְמָשָׁל וּלשְׁנִינָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל יהְיוּ חֲתוּמִים,
לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח

כָּל הַמְּלִיצוֹת יְפוֹת־הַסֵּבֶר בָּאוֹת אֵלַי בַּסָּךְ

צוֹחֲקוֹת אֵלַי בְּרֵאשִׁית, וַאֲנִי עוֹנֶה בְּשֵׁם

יוֹרֶה, אֱמֹר יוֹרֶה

כְּאִלּוּ לֹא הֵרַחְתָּ גֶשֶׁם מִבְּקִיעֵי בְּשָׂרְךָ

אִילָן, אֱמֹר אִילָן

כְּאִלּוּ לֹא שָׁלַחְתָּ יָד בְּלִבָּתְךָ הַנְּגוּעָה

כּוֹכָב, אֱמֹר כּוֹכָב

כְּאִלּוּ לֹא הִשְׁחַזְתָּ חֲלוֹמְךָ בִּשְׁמֵי בַּרְזֶל

וּשְׁמָהּ, אֱמֹר אֶת שְׁמָהּ

כְּאִלּוּ לֹא פָּצַע אֶת פִּיךָ בְּלֵילוֹת הַחֲלוּדָה

כָּל הַמְּלִיצוֹת יְפוֹת־הַסֵּבֶר נוֹשְׂאוֹת פְּנֵיהֶן אֵלַי

וְהַיּוֹם, אֲנִי מַסְבִּיר לָהֶן פָּנַי.

שוב אני כאן לידך
ושוב הולם ליבי איתך,
אך איפה הם כולם
אותם ילדי השמש?
הסירות כולן טבעו
וחברי כולם נסעו,
גשרון העץ שהתמוטט
עוד מטייל בין שתי גדותיך.

התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף.
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף.

צליל מוכר קולטות אזני,
אני עוצמת את עיני,
לאן הם נעלמו, פעמוני הכסף.
כשהיתה כאן מדורה
עלה עשן, עלתה שירה,
ובאחת אחר חצות
זוכר, גילינו את החושך?

התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף.
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף.

הכרמל ניצב איתן
ירוק צבעו של התלתן
מימיך לעולם זורמים, זורמים בנחת.
גם היום, כמו אתמול,
ימינה כביש ועץ משמאל,
ורק עיניים אחרות
אני רואה בתוך המים.

התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף.
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף.