ספרית הפנטזיות שלי

A v​(שולט) -
בואי נגיד שהיה גבול ברור שבאמת ימצאו לך את הקו...

איפה הכייף יהיה?

איפה החיים...?

לחיות זה לגלות כל יום עוד..

תנסי לא תתאכזבי. לפעמים תחטפי "סטירה" וזה עדיין שווה את זה.

ספרנית​(שולטת) - הגבול הוא לא לשם ההגדרה.
זו איננה המטרה.
הגבול הוא היכולת , עבורי, להבחין , בין לבין.
ואיך יהיה לנו כיף אם לא נדע שחצינו את הגבול?
איפה תחושת המתח , הסכנה?

הדורבנים​(נשלט) - בדיוק

ספרנית​(שולטת) - עבור מי?

נשלט וג'נטלמן​(אחר) - אין מפה מובנית מה שיש זה מבחן רגשי/תצפיתי
האם זה עשה טוב לשניים
זה ההמחשה היחידה רק שהיא דורשת קשב

ספרנית​(שולטת) - מסכימה לגמרי.
השאלה מגיעה בדיוק מהמקום הזה - מה קורה כשלא מוצאים את הגבול?

נשלט וג'נטלמן​(אחר) - אם לא מוצאים את הגבול ועדיין טוב לשניכם אז כנראה עוד לא הגעתם אליו
אם לאחד משניכם לא טוב אז כנראה דרכתם עליו בלי לשים לב והדרך היחידה היא להתחיל מהתחלה עם קשב מוגבר ולנסות לזהות אותו
הגבולות הם קומבינציה מאוד מסובכת ואישית
אני היום יודע לזהות אצל עצמי כמה אבל לפעמים להסביר אותם למי שאיתי זה מסובך
בשנים האחרונות זה ממש לא בעיה... :(
אבל אם באמת לא מצליחים בקשב גוף אז פשוט משתמשים בשפה תת מילולית להעביר לאחר מתי מתרחשת נקודת השינוי ואז ביחד מפתחים את הביחד שעדיין עושה טוב

dr passport - אני חושב שאין משהו מוגדר.זה תלוי בערכים והגבולות של מי שמתבונן או עושה.