סתם חופרת...

היש תחושה מענגת יותר ,שלמה יותר, מתוקה יותר מההתמסרות שבכניעה מאהבה?

עיניך מפלחות את נישמתי
בוקעות את שערי רחמי
בתוך תוכי
אני נשאבת
צוללת
נוסקת גבוה
מרגישה כמעט בטוחה ליפול בזרועותיך
עדיין זוכרת פרחים וחלומות צבעוניים
והסיחרור המסוכן
כשאתה מביט בי
היש עונג גדול יותר מחגיגת האהבה?

ואיך זה, שאחרי כמעט עשור, אני עדיין כה מאוהבת בך? כה מסוחררת ממך?

מכושפת שלך.