צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מזון מלכות

לפני 3 שנים. 13 במאי 2020 בשעה 11:19

I need passion

You need passion

We need passion

CANT LIVE WITHOUT PASSION

 

לפני 3 שנים. 3 במאי 2020 בשעה 9:30

2 מלכות היו לי במהלך חיי. 

אחת רוקנה את ממוני וניצלה את זה שמעולם לא העלתי את המילה "לא" בפניה (תראו לי מלכה אחת שהשותף שלה מעולם לא סירב לה - לשום דבר !!!!).

והשניה עשתה לי דברים כבר מראשית הקשר שלעולם לא עושים למישהו שאכפת לך ממנו ואת כביכול אוהבת אותו. 

רואה מה הן מוכנות לעשות עבור הגברים ה"חדשים" בחייהן ופשוט מקלל את עצמי שנתתי להן את ליבי .

הן ממש לא היו ראויות לכך !!!

לפני 4 שנים. 17 בפברואר 2020 בשעה 17:02

שנים שאני נמנע מללכת לארועים ולשמחות מישפחתיות/חברתיות המוניות .

נמאס לי מהחרא הזה !!! . 

אתמול חרגתי ממנהגי והלכתי לארוע של בן של ידידה וחברה יקרה ובום זה התפוצץ לי בפנים.

ללא התראה מוקדמת פונה אלי ביתה בת ה14 של אחת הסועדות ושואלת אותי לפני כולם -

"למה אתה יושב לבד בפינה של השולחן" ??

ווואאאווו זה פגע !!!

בומבה שממש לא הייתי מוכן אליה !

שאלה תמימה של ילדה בת 14  שנורתה ופגעה במה שפעם היה הלב שלי.

בשניה אחת החזירה אותי שנים אחורה, לשנים שבהם נהגתי לשבת עוטה "שיריון הגנה" יושב לבדי שותק מבויש ומפחד להפגע, בכל פעם שהייתי בחברת קבוצת אנשים . 

שנים לקח לי להתגבר על פחדי וכשעיכלתי את זה הם פשוט הצחיקו אותי , ופתאום.... השאלה הזו !!

איך הגעתי למצב שבו הייתי לפני שנים , והפעם מבחירה ?

ואז זה קרה .

בשניה אחת  ניזכר בפעם האחרונה שבה הייתי כה מסוגר ומנותק מהחברה ושואב מזה כוחות .

באחד המיפגשים שהיו לי לפני שנים בפורום של לנדמרק , ללא התראה מוקדמת ניגשה אלי אחת הנשים היפות ביותר שראיתי בחיי - גרושה של ספורטאי מפורסם במדינתנו וחיבקה אותי את אחד החיבוקים החמים והאוהבים ביותר שאותם קיבלתי בחיי.

נבוך ומבויש שאלתי אותה - "מה" ?

תוך שהיא דומעת ענתה לי תשובה שהשאירה אותי בהלם .

" תדע לך , שבתור אחת שתמיד היה לה כל מה שחלמה ורצתה בחייה , מרגש אותי עד דמעות לפגוש מישהו כמוך .

אני כל כל מבינה את הכאב שלך ושתדע - 

הטובים ביותר תמיד נישארים לבד .

למה? כי אנו הנשים בארץ מטומטמות ולא יודעות איך להתמודד עם מישהו שהוא טוב מדי.... "

 

באותו היום נישברו אצלי המון מחסומים מנטליים ונפשיים, אולם, בשנה האחרונה מצאתי את עצמי ניפגע שוב ושוב עד שבלי משים לב החזרתי את "שיריון ההגנה" .

 

לך תסביר את כל זה לילדה בת 14 , והאמת - תודה לאותה ילדה שהצליחה "לנער אותי".

לפני 4 שנים. 22 בינואר 2020 בשעה 13:43

לפני 4 שנים. 27 ביולי 2019 בשעה 10:12

אף פעם לא שנאתי מישהו

ומעולם לא שנאו אותי.

נאכל אט אט מבפנים

מהמחשבות שמישהי שונאת

אותי.

זה גומר אותי וכל כך קשה לי עם 

המחשבה הזאת שפשוט מרגיש חרא.

שינאה זו תחושה לא בריאה לנפש 

שסתם שורפת אנרגיות מיותרות.

לא מסוגל לשנוא וזה שורף

אותי מבפנים ששונאים אותי.

אומרים שהזמן מרפא הכל,

אצל רוב האנשים זה נכון,

אך, אצלי זה לא המצב,

פשוט מתייסר על כך ולא 

מסוגל "לשחרר" את המחשבה

הזו ולהמשיך הלאה.

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 24 ביולי 2019 בשעה 10:07

לפני 4 שנים. 10 ביולי 2019 בשעה 17:07

היא כל כך נהנתה לנקום ולפגוע בי ,,, לא כל כך מהר אפתח את הלב שלי שוב .

 

" שביר מתפורר בקלות,

מעמיס על עצמו את כל העולם.

נושר כמו הלב למשב כל רוח קלה.

בקיצור שביר - מתפורר בקלות. "