שנים שאני נמנע מללכת לארועים ולשמחות מישפחתיות/חברתיות המוניות .
נמאס לי מהחרא הזה !!! .
אתמול חרגתי ממנהגי והלכתי לארוע של בן של ידידה וחברה יקרה ובום זה התפוצץ לי בפנים.
ללא התראה מוקדמת פונה אלי ביתה בת ה14 של אחת הסועדות ושואלת אותי לפני כולם -
"למה אתה יושב לבד בפינה של השולחן" ??
ווואאאווו זה פגע !!!
בומבה שממש לא הייתי מוכן אליה !
שאלה תמימה של ילדה בת 14 שנורתה ופגעה במה שפעם היה הלב שלי.
בשניה אחת החזירה אותי שנים אחורה, לשנים שבהם נהגתי לשבת עוטה "שיריון הגנה" יושב לבדי שותק מבויש ומפחד להפגע, בכל פעם שהייתי בחברת קבוצת אנשים .
שנים לקח לי להתגבר על פחדי וכשעיכלתי את זה הם פשוט הצחיקו אותי , ופתאום.... השאלה הזו !!
איך הגעתי למצב שבו הייתי לפני שנים , והפעם מבחירה ?
ואז זה קרה .
בשניה אחת ניזכר בפעם האחרונה שבה הייתי כה מסוגר ומנותק מהחברה ושואב מזה כוחות .
באחד המיפגשים שהיו לי לפני שנים בפורום של לנדמרק , ללא התראה מוקדמת ניגשה אלי אחת הנשים היפות ביותר שראיתי בחיי - גרושה של ספורטאי מפורסם במדינתנו וחיבקה אותי את אחד החיבוקים החמים והאוהבים ביותר שאותם קיבלתי בחיי.
נבוך ומבויש שאלתי אותה - "מה" ?
תוך שהיא דומעת ענתה לי תשובה שהשאירה אותי בהלם .
" תדע לך , שבתור אחת שתמיד היה לה כל מה שחלמה ורצתה בחייה , מרגש אותי עד דמעות לפגוש מישהו כמוך .
אני כל כל מבינה את הכאב שלך ושתדע -
הטובים ביותר תמיד נישארים לבד .
למה? כי אנו הנשים בארץ מטומטמות ולא יודעות איך להתמודד עם מישהו שהוא טוב מדי.... "
באותו היום נישברו אצלי המון מחסומים מנטליים ונפשיים, אולם, בשנה האחרונה מצאתי את עצמי ניפגע שוב ושוב עד שבלי משים לב החזרתי את "שיריון ההגנה" .
לך תסביר את כל זה לילדה בת 14 , והאמת - תודה לאותה ילדה שהצליחה "לנער אותי".
