לפני 12 שנים. 19 בפברואר 2012 בשעה 9:40
אני אוהב את זה כשאת מתמסרת,
בלי חבל, בלי אזיקים,
פשוט נכנעת מראש,
יודעת את מקומך.
שנינו יודעים שאת אוהבת את זה,
את לא מתכחשת לכך,
גאה להיות שפחתי.
ואני מתענג למשמע פיך,
צעקה מלווה בעונג
או יותר נכון,
עונג מחופש לצעקה.
והכי כיף כשאת מבסוטה עד הגג,
רק כי העלית לי חיוך,
"כלבה טובה" אני אומר לך,
והחיוך שלך עדיין לא יורד,
כי את יודעת שאת הכלבה שלי, ורק שלי.