http://photos3.fotosearch.com/bthumb/ECC/ECC116/01030293.jpgהסגידה לפסל הטעם
חולשת ברק ורעם
הטעייה מטעה מפעם
אלילי הריק והחוסר
בטלים בתולים ובוסר
אחרית דבר: מה שבריא לי טעים לי
תהליך קבלת החלטות אנושי מורכב ממרב גורמים ומניעים אך הנקודה המעניינת בכל תהליך פסיכולוגי זה היא נקודת הגורמים הנסתרים מדעת ומלב.
חלקם נסתרים ואין לנו מודעות לקיומם ואחרים רק חבויים תחת מעטים עתיקים בימים ואחרים אינסטינקטיביים אנושיים.
יש כמובן את הגורמים הנרכשים אלו שסיגלנו מהורינו היקרים ואחרים מחברינו ומסביבתנו הקרובה על אדוותיה בהתאמה לקרבה ולעומק הקשרים.
גם חוש הטעם שאנשים שונים גאים להתהדר בו ולעסוק חיים שלמים בנבירה באווירה חיצונית ריקה זו הנו החלטה שקיבלנו תוך התנסות בטעימה ומילות התפעלות נלוות.
מסיבות נטינו להסכים ולהתרצות להצעות ולקביעות "הטעם הטוב" הנהוג בקרב אלו שאנו מוקירים ומכבדים.
עיקר הדברים חד:
לחוש הטעם יש ערך פרהיסטורי נבוב ונחשב לאינסטינקט חייתי בסיסי החוצה את כל היצורים עלי אדמות, מהמזעריים ולקטנים ועד לענקיים ומטרתו הבסיסית לוודא שהיצור יאכל את מזונו התואם, לא הרעיל או המזיק.
למזון הטבעי הוענק טעמו בידי הטבע או הבורא כ"א ואמונתו ועל כן אני סומך על מי מהם שנתן למזון את הטעם הכי טוב.
דהינו: לברוקולי יש טעם מושלם ואין צורך "לתקן" את טעמו עם מלח המזיק לבריאות, לגזר, לדלעת, לבטטה ולכל שאר הירקות המושלמים והטעימים.
לכן טעמו של המזון הטבעי הוא האמתי ולכן :
מה שבריא לי טעים לי