לפני 10 שנים. 3 באוקטובר 2013 בשעה 8:16
http://photos3.fotosearch.com/bthumb/CSP/CSP409/k4097597.jpgכאשר הצייר לוקח בד מברשת וצבעים ומתחיל למרוח מפרי דמיונו כישרונו הוא אינו יודע מה יהיה התוצר הנוצר המוגמר. אך אין זה מרתיע אותו ואף מדרבן ומסקרן.
כאשר פסל לוקח חומר ומתחיל לעצבו לייצבו בקצבו למצבו הוא אינו יודע בדיוק מה תהה דמותו הסופית הצופית. כך גם הפסל לא פסל מלאכתו וידרוש מראש את דמותו ביצירתו.
כך גם אני כאשר אני מתחיל לכתוב את המילה הראשונה ואת המשפט הראשון לאחריה, אני חי תוך הכתיבה ומת מיד מפניה. לכן אני כל הזמן כותב, כדי שלא אמות לתמיד ואמשיך לחשוב ולכתוב.
אילן רז - סיפורת מופת רעיונית מקורית בעברית