http://cdn3.fotosearch.com/bthumb/FSA/FSA883/x15336936.jpg
לוסי אתון בטון
לוסי היא אתון בטון, בת כשנתיים בהמת משא עם נשמה משמימה. צוהלת משמחה כאשר מזהה בן משפחה המגיע ללטפה, להאכילה ולהשקותה. לוסי אוהבת כרוב וכרובית, גזרים ושאר ירקות תוך שאינה מקפחת ואף מטפחת את זרעי הדגנים ושאר גרגירים. לוסי אוכלת דשא ועשב ובימים הלוהטים עוקרת היא שורשי יבלית עיקשים תת קרקעיים וגורסת ולועסת ובולסת המה כי לחים ועשירים בערכים מזינים.
צהלותיה של לוסי ודהירתה משמחה תוך נעירות מהירות, מעירות כל לב אפל כי מרגשות עד דמעות, פשוט שמחה טהורה של בהמה ברה.
לוסי מעולם לעולם לא יושבת או רובצת. כל בהמות המשא נדונו לעמוד על רגליהן החסונות כל ימיהן האיתנים והבריאים. כאשר בהמה רובצת סימן כי חלתה והחלמתה תבוא עם עמידתה שוב על רגליה או חלילה מותה.
אותות הטבע נותנות לבהמות כמו לכל שאר החיות מחזורים של שיגרה ומחזורים אחרים של יצר פריין התרבותן. בעיתות אלו יש לגדר אותן ולהשגיח מרחק מהן כי עשויות להתפרע במקרים שהן מריחות בן מינן ממין שני להן.
עונג וסיפוק רב ניתן וניחן האדם בעת דאגה וטיפול ביצירי הבריאה והתודה נובעת בעיניהם ואומרת הכול.
סיפור המבול ונוח הצדיק מצדיק את ערך הערכים ליתן יד טובה לחיה ולבהמה כי ברבות הימים תיתן גם לאדם יד טובה.
ברכות ואהדה