חולם בחרוזים

"ארור מכה רעהו בסתר" (כז, כד)

מבאר רש"י, כי ארור זה נאמר על מדבר לשון הרע. בלשונו הוא "מכה" את רעהו בסתר...
פעם אחת נסע רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה"חפץ חיים", בחברת רב אחר בעניין מצווה. בדרכם עצרו באכסניה אחת ונחו בה מעמל הדרך. בעלת האכסניה שהכירה בהם כי רבנים חשובים הם, ערכה לפניהם שולחן והגישה מטעמים רבים.
איך מצא חן בעיניכם האוכל? שאלה בעלת האכסניה בסיום הארוחה.
מצויין! – ענה ה"חפץ חיים" – האוכל ערב מאוד לחיכנו.
ואיך אתם נהניתם מהאוכל? שאלה האישה את הרב השני.
האוכל – השיב הרב – היה די טוב, אולם חסר בו מלח...
אספה בעלת הבית את כלי האוכל מעל השולחן ופנתה למטבח. לאחר שיצאה מן החדר, פנה ה"חפץ חיים" אל הרב ואמר בצער:כל ימי נזהרתי מלדבר מלשמוע לשון הרע, והנה עכשיו, כאשר נסעתי בחברתך, נכשלתי באיסור לשון הרע... אני כה מצטער על שבאתי... בטוח אני כי כל נסיעתנו אינה לדבר מצווה כלל! הן לא יתכן שהנוסע לדבר מצווה יכשל באיסור חמור!.
וכי מה אמרתי? – אמר הרב – הרי אמרתי שהאוכל היה טוב, רק הוספתי כי חסר בו מעט מלח...
אינך יודע – אמר ה"חפץ חיים" – מה כולה של מילה! הטבחית עלולה להיות אלמנה ענייה העובדת באכסניה זו כדי לפרנס את משפחתה. אחרי שאמרת כי באוכל חסר מלח, בוודאי תלך בעלת הבית אל הטבחית, ותספר לה שהאורחים מתלוננים על האוכל. הטבחית, בוודאי תכחיש. או אז תתרגז עליה בעלת הבית ותאמר לה: וכי האורחים משקרים? בוודאי את המשקרת... בסופו של דבר עלולה בעלת הבית להתרגז ולפטר את הטבחית המסכנה...
ראה כמה עבירות יש בדיבור זה:
א. דיברת לשון הרע, ב. גרמת לבעלת הבית ולי לשמוע לשון הרע, ג. גרמת לבעלת הבית לחזור על הלשון הרע בפני הטבחית, ד. גרמת לטבחית שתשקר, ה. בגללך נגרם צער לטבחית.
רבי ישראל - אמר הרב – בוודאי הנך מגזים...
כלל וכלל לא- אמר ה"חפץ חיים" – בוא איתי למטבח וראה.
נכנסו שני הרבנים למטבח ומה עיניהם רואות? הטבחית עומדת ובוכה בדמעות חמות...
כאשר ראה הרב את הטבחית בוכייה, הבין כי רבי ישראל צדק!, משום כך מיהר אל בעלת הבית והתחנן בפניה שתסלח לטבחית האומללה ותשאיר אותה על כנה.

התוכן מועתק מהאתר הזה