דרך השביל

זכרון של מראה, המון מראות
"תתבונני בעצמך כלבה" הוא לחש לי בעודו חופר בי
עוצמת עינים חזק שלא לראות.
הוא נושך אותי חזק כשמגלה
אני פוקחת עינים מתבוננת, מפנימה
לא כלבה

היה לי בלוג
חזרתי אחריי שלא הצצתי חודש,
נעלם לי הבלוג.

זה לא שלא חוויתי,
פשוט שמרתי בבטן.
האצבעות דגדגו
דמיינתי את המילים אצלי בראש, המחשבות נטפו
ההמשך שעולה לי בראש זה
המחשבות טפטפו כמו הכוס שלי כשאתה שם יד על צווארי

עדיין אני כאן
שבוע טוב.