לפעמים החיים מאוד מוזרים.. מצד אחד אני מבין שזה נגמר ואני עובר הלאה, אבל מצד שני את ממשיכה להתנהג כאילו שהכל רגיל ואנחנו חברים הכי טובים..
אני חושב שאני צריך קצת זמן, אני צריך עוד טיפה מרחק ולהיות לבד כדי שאני אוכל באמת להתגבר על הכל.
אבל אחרי שאני ארגיש מוכן? אני בטוח שאנחנו פשוט נחזור להיות החברים הכי טובים בעולם, כי בסוף? אנחנו נועדנו להיות ביחד גם עם לא נועדנו "להיות ביחד"
אני חושב שאולי את גם סוף סוף מתחילה להחלים עם עצמך, ואולי באמת בעוד כמה חודשים/שנים דברים ייראו אחרת...
במקרה יצא לי היום לראות פוסט בקבוצה בפייסבוק שהייתי בטוח לרגע שאת רשמת אותו כי הוא תיאר את המצב שלנו כמעט באופן מדויק..
זה הזוי לי שיש כלכך הרבה אנשים שעוברים את אותם הדברים ואיך בעצם אנחנו בכלל לא מיוחדים או שונים כמו שחשבנו שאנחנו.
השבוע מישהי התחילה איתי ועכשיו קבענו לצאת לדייט, זה מרגיש לי מוזר לדבר עם נשים אחרות או לחשוב בכלל על לצאת עם אישה אחרת.. מצד שני אני חושב שזה יעשה לי טוב.
כיף לי שאני יכול לבוא לזה בלי לחץ, בלי ציפיות, רק לפגוש אנשים חדשים וליהנות מהרגע...
אם ייצא מזה משהו אז אחלה ואם לא אז לפחות זכיתי לרגע לפגוש אדם אחר ולצאת קצת מהשגרה.
בתחילת השבוע היה לנו משחק מול Black, משחק שבתכלס יכולנו לנצח ואפילו יחסית בקלות.. אבל אני חושב שחלק מהשחקנים החדשים לא כלכך מבינים מה המשמעות של להיות חלק מהמועדון, חלק מקבוצה ששואפת פה להיות האלופה וזה חבל לי...
האמת? הכי אכזב אותי זה X, בתור שחקן ותיק מהמחזור שלי הוא אמור היה להיות במקום אחר כבר ואני מופתע מאוד מכמה שהוא נשאר מאחור לעומת שאר המחזור שלנו... ואני תוהה אם בכלל הכל היה בראש שלי והוא למעשה מעולם לא היה כזה טוב?
אני צריך כבר לסגור את הדברים שרציתי לעשות בחו"ל..
השבוע אני מתחיל תפקיד חדש, ומצד אחד אני כבר מרגיש מבולבל ואין לי מושג מה לעשות ואיך... מצד שני אני יודע שאני עכשיו צריך להוכיח את עצמי! אז לא משנה כמה זה יהיה קשה אני אעשה את הכי טוב שלי ואני אצליח את המשימה.
יש לנו ילד מקסים!
אני לא יכול להסביר את זה.. אבל אני כלכך שמח שעברתי מלחץ וחרדה לשמחה ואושר (גם בחיים בלי קשר)..
הילד הזה הוא כל עולמי, ואני אתן לו את כל העולם בחזרה!
לא ידעתי שאפשר לאהוב ככה, אבל את יודעת מה?
אם לא בשבילנו, אז לפחות בואי באמת נישאר חברים בשבילו. וככה לפחות נוכל לגדל את הילדון הזה ביחד גם אם אנחנו כבר לא האמת ביחד.
אני מודה -
1. על התמיכה המטורפת שאני מקבל מהסביבה שלי
2. על החברים שלי
3. על הספורט
4. על העבודה שלי
5. על החיים עצמם
6. על הילד
7. על הילד
8. על הילד
9. על הילד
10. ונחשו מה? על הילד!!!!