היה גרוע.
- בכל זאת תודה לחברים שהיו איתי... היה באמת כייף לי איתכם:)
לפחות זה משהו שעשה לי הרגשה טובה מאותו הערב...
- בקשר לדאנג'ן : אני אשקול אם ללכת שוב...
**אני לא אתקמצן על 60 ש"ח כניסה... אבל אני לא אשלם כדיי להופיע, במקום שהייחס בו כלכך גרוע שזה עושה לי חשק לבכות
----------------------------------------------------------------------------------------------------
היום הולדת שהיה לי ב- 6 באוקטובר:
- הלכתי לדאנג'ן הייתי שם עם דני ודנה(שמות בדויים), והיה לי כייף ונחמד איתם...
אבל... התחלתי לאכול סרטים שיותר כיף במקום אחר שרציתי לחגוג בו (ביקשתי מהם להוריד את השם שלי מההזמנה שבוע לפניי היומולדת בבקשה יפה).
אוליי לא הייתי מספיק אסטרטיבית... אולי זה בגלל שאני כזה חמודה, אולי זה בגלל שאחריי שכן מחקו אותי(תרתי משמע), גם כשבאתי בכל זאת ליומולדת בלי להודיע והפתעתי אותם ואת עצמי סבלתי מחוסר יחס , כן אני נסיכה שלפעמים בא לה לקבל צומי בייחוד כשזה ביומולדת שלה... למה אני מרגישה שלא מתייחסים אליי לפעמים והאם זה טוב או רע?
אני רוצהה יחססס ! יש כאן דרישה ליחס חברתי...
(ולא אני לא פוחדת שלא יהיו לי חברים יש לי מספיק.)
- חוץ מזה הייתי עצובה כי בסה"כ רציתי להופיע על הבמה עם מושון ובסוף זה לא יצא לי בכלל לעשות סשן יומולדת אז הרגשתי שאין לי בשביל מה להישאר כי גם ככה שיעמם לי רצח
- איך הגעתי לספייס? הודעתי לחברים שבאו איתי שבא לי ללכת לספייס ואמרתי את זה סתם בצחוק יציאה כזאת כי השתעממתי.
ואז סתם פתאום יצאו לי דמעות, ואז לקחתי את הדברים שלי... רציתי ללכת הביתה,
ואז איכשהוא יצא שישבתי בפינה אחריי שהלכתי כמה רחובות לקראת התחנה המרכזית החדשה דרך מנחם בגין... ישבתי בפינה וכנראה בכיתי ואז עצר לי איזה רכב עם איש שכנראה רצה לראות אם הכל בסדר איתי, למרות החשש מחטיפות וכאלה... הרגשתי מין חוסר אכפתיות כשלא כייף לי אז אין... אני עושה שטויות(וגם כשכייף חח), אז דיברתי איתו והוא הרגיע אותי ולקח אותי לספייס בסביבות 02:00 בלילה, ושם קיבלתי יחס מצויין הרבה שתיה, ראיתי שם אנשים שאני אוהבת 😄 רקדתי ובאמת הרגשתי שאני עושה כייף חיים...
הייתה מוזיקה שממש אהבתי... כן היה לי כיף שם ואם צריך אני אלך לשם שוב...
אני אחשוב אם לחזור שוב לדאנג'ן לבינתיים קיבלתי שם רק יחס משפיל...
נמאס לי מהמריבה המטופשת של הדאנג'ן והספייס, דיי לעשות השוואות... אני רוצה שכל אחד ילך לאיפה שבא לו כאילו שמישהו שואל אותם בכלל , נפש חופשית...
פאקק דמיי כניסה שטויות (הייתה לי בעיה כלכלית... בגלל שהלכתי לדאנג'ן כלכך הרבה לא חיפשתי אפילו עבודה)
ועכשיו כשאני יוצאת מזה אני רוצה לחיות ולהנות איפה שבא לי עם מי שבא לי ובעיקר עם חברים...
וחוץ מזה לא חסרים מועדונים בתל אביב לא?...
*** זה שווה את זה ***
לפני 13 שנים. 23 באוקטובר 2011 בשעה 2:02
