אני מתחננת לגברתי שתתלה אותי כבר חודשים על גבי חודשים.
אתמול, היא עשתה בדיוק את זה. זאת המתנה שלי לחצי שנה שלנו ביחד, ולא יכלתי לייחל למתנה יותר טובה. ♥
קיבלתי אישורים לחוות תליות בעזרת קושרים אחרים, ובקשירות ותליות עצמיות בכל התקופה האחרונה, אבל בנוסף, הרבה זמן רציתי לחוות Takaashi Tsuri - או בעברית, תליה מרגל אחת. גברתי נתנה לי את זה, גם. מדהימה שהיא. ♥
אתמול הוזמננו לעזור למישהי להתאמן על קשירות. ולאחר שסיימנו עם החלק הלימודי של הערב, גברתי קשרה לי רגל אחת, חיברה אותה לנקודת העיגון, ולקחה ממני את הכסא - השאירה אותי להתמודד עם התליה מרגל אחת למשך מעט השניות שהצלחתי, אז החזירה את הכסא, קשרה לי עוד רגל, ויד אחת, ושוב נתנה לי לרחף, הפעם לדקה או כמה דקות, עד שלבסוף קשרה לי את היד החופשיה גם, והתענגתי והתענתי בזמן הקפוא, שם באויר. (תמונות בקרוב :))
זה. היה. מדהים.
גם האינסטנט ספייס שאני מקבלת מתליה כשלעצמה, מהאתגר, מהחופש (Freedom in chains), מההיתול בכוח המשיכה, מהכאב, ומכל תא בגוף (בהעדר ביטוי יותר טוב)...
וגם! - הידיעה שגברתי היא זאת שעשתה את זה. היא זאת שקובעת מה יקרה, היא זאת שיכולה להשאיר לי להתענג ולהתעמת עם התליה לבדה, או להוסיף לקושי שלי בהצלפות, או לעונג שלי, בליטופים. האישה שאני אוהבת שמה אותי שם.
תודה לך, גברתי המדהימה. ♥
