בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

the meaning of life

לפני חודש. 25 בפברואר 2024 בשעה 15:10

אבא שלי היה מנהל את אחד ממקומות הארקייד הכי מוכרים בת"א והפופולרים בתל אביב. 

 

הייתי נהנה ללכת איתו בשבת בבוקר,

לקבל חופן אסימונים (יותר גדול מהראש הקטן שלי) שהיה מפיל לי את המכנסיים מהמשקל והייתי משחק עד שהיה הזמן שלו לחזור הבייתה לאכול ולנוח לפני שהוא חוזר למשמרת ערב.

 

בסביבות גיל 10 התחלתי להתעניין במשחקי המכות אבל לא ממש שיחקתי הרבה כי תמיד היה תור של אנשים בני 20-30 וילד קטן מעדיף לשחק במשהו אחר ולא לדחות סיפוקים.

 

הייתי משחק במשחקים האלו רק בשבת מוקדם בבוקר לפני שהיו מגיעים הרבה אנשים למכונות האלו והייתי מפסיד להם תוך שניות וממתין למעלה מחצי שעה כדי שיגיע שוב תורי. 

 

בערך בגיל 12 כבר התחלתי לקלות יותר את העניינים,

התפתחה לי קואורדינציה וההבנה של חלק מהמשחקים האלו. 

 

ואז באתי לאבא שלי ואמרתי לו שאני אתחיל להשתתף בטורנירים שהחבר'ה הגדולים היו עושים בימי שישי ושבת בערב ושאלתי אותו אם יש לו איזשהי עצה בשבילי. 

 

הוא היה אמר לי עם חיוך חצי מבואס:

"תנסה לא להפסיד בסיבוב הראשון, יש לי שם פה."

 

כמובן שריסקו אותי בחודשים הראשונים אבל אחרי בערך ארבעה חודשים הפסקתי להיות "הבן של..." והם התחילו לקרוא לי בשמי. 

 

לא שהפכתי כל כך מהר להיות אחד התותחים אבל התחילה התקדמות משמעותית ואחרי שנה כבר לקחתי מקום שני ושלישי ואפילו גרמתי לשני אנשים בני 30 לפרוש ולעוד אחד לשבור את היד עם אגרוף לקיר כי הוא טיפש אבל לא מספיק כדי לתת אגרוף לילד בן 13 עם פיוז קצר מאוד שמחזיק סקייטבורד. 

 

אז בקיצור,

אבא שלי רק רצה לשמור על השם שלו ואני הצלחתי להתנער מהשם שלו. 

 

 

לפני חודש. 24 בפברואר 2024 בשעה 9:32

שואלים אותי הרבה למה אין לנודלס שאני מכין בבית צבע כמו במסעדה?

 

התשובה היא רוטב סויה כהה,

אותו רוטב מעניק את הגוון הכהה שנדבק לאטריות.

 

הרוטב המדובר ברוב הגרסאות לא טעים בפני עצמו ואפילו די מריר ולא נעים.

 

אני מציע לכם לערבב מעט ממנו עם רוטב סויה יאמאסה, מירין, מעט סוכר חום וסאקה.

 

למה דווקא רוטב סויה של יאמאסה?

יאמאסה הוא מה שנקרא רוטב בסיס לעומת קיקומן שהוא רוטב גמור עם מליחות גבוהה (בטעם) ונוטה ליצור רטבים מאוד לא מאוזנים בעיקר לבישול.

 

בתאבון.

לפני חודש. 24 בפברואר 2024 בשעה 7:11

זה מה שאנחנו לומדים מההיסטוריה שלנו,

לא רק שלנו העם היהודי אלא של המין האנושי כולו. 

 

האנשים שהכי מעניינים אותנו ומשאירים את חותמם במשך דורי דורות הם המצביאים ולא אנשי השלום שנבלעים בדפי ההיסטוריה אחרי שאנשי דורם הולכים לעולמם. 

 

המלחמה והרצון לכבוש פסגות ולהגן על מה ששלך ועל מי שקרוב אליך הוא כלי שהאדם משתמש בו גם בתקופות שלום בהרבה היבטים שונים,

בין אם זה בעסקים, בלימודים, משפחה,חברים וכו`.

 

הבעיה שהעולם מנסה להתכחש מהייצר הזה שטבוע עמוק בדנא שלנו,

במקומות שחיים בהם בשלום ועם יותר מדי חופש לאט לאט מתפוררים מבפנים. 

 

יצר ההישרדות שם נחלש ומתחילות לקום אידאולוגיות של הרס עצמי כלפי החברה והלאומיות של אותו מקום. 

 

אנגליה,סקוטלנד, אירלנד וארה"ב הן דוגמאות טובות לכך ואפילו כאן יש ניצנים לזה. 

 

אותו יצר הישרדותי קדום הוא מה שמחזק את החשיבה שלנו, מפתח את האינטליגנציה שלנו וכך אנחנו הופכים לבעיה רצינית עבור אויבנו ומתגברים בקלות על מכשולים כאלו ואחרים בחיים.

 

תקופות שלום הם האבנורמליה ושם ציוויליזציות קורסות מתוך ואל תוך עצמן. 

 

לפני חודש. 22 בפברואר 2024 בשעה 17:30

כדי לבשל טוב,

ואת לא צריכה להיות צלמת מקצועית כדי לצלם טוב.

 

 

את רק צריכה לעשות את מה שעושה לך טוב,

והטוב הזה יעבור לאחרים באופן טבעי.

לפני חודש. 20 בפברואר 2024 בשעה 22:08

המתוקה ישנה מאחורי ראשי בנחת

 

 

והקנאית על ברכיי עם פרצוף תחת

 

 

 

נחשו מי יחטוף הכי הרבה אם יתחיל הבלאגן? 

 

 

לפני חודש. 18 בפברואר 2024 בשעה 19:03

כולם צועקים פלסטינה בחינם,

אבל אף אחד לא יודע איפה מחלקים. 

 

 

לפני חודש. 17 בפברואר 2024 בשעה 16:10

 

 

https://youtube.com/shorts/b6SQ7Cy3owc?si=Ae6C2M1ldmIxje1U

 

 

לפני חודש. 17 בפברואר 2024 בשעה 15:24

ללא הידיעה שיגיע מתישהו המוות. 

 

 

 

 

כל יום מעל האדמה הוא יום טוב. 

לפני חודש. 16 בפברואר 2024 בשעה 23:08

את דיסני אף פעם לא אהבתי, 

אהבתי יצירות מאוד ספציפיות אבל כל החרא שיצא משם מאז תחילת עידן הנאורות המגוחך שלהם הפך למחזה זוועות אחד גדול. 

 

אחרי הפסדים של כ152 מיליארד דולר אף אחד לא הבין שמשהו לא עובד שם?

 

אני מכיר טבחים שלא יודעים לכתוב את השם שלהם שכבר היו מבינים שצריך לחזור למוטב אחרי שהפסידו את המיליארד הראשון. 

 

מדהים איך הם הצליחו להרוס אימפריה כל כך גדולה בפרק זמן כל כך קצר ולא להודות שהם נכשלים בענק,

המספרים אף פעם לא משקרים. 

 

גם חברת אייזנהוור בוש אכלה אותה בענק ויקח להם המון זמן אם בכלל לשקם את המוניטין שלהם ובחלום הכי רטוב שלהם לחזור להיות המותג האהוב ביותר של בירה בארה"ב. 

 

 כל מי שמנסה לדחוף נרטיבים חברתיים מגוחכים לגרונות של צרכנים בסוף משלם על כך מחיר כבד מאוד. 

 

לי זה רק עשה טוב בלב כי הבירה הכי טוב בעיניי בארה"ב היא קורס והאנימציה שהכי אהבתי כילד תמיד הגיעה מוורנר.

 

אחרי בישלתם משהו רעיל,

עכשיו הגיע הזמן שלכם לאכול את זה ולהיחנק. 

 

 

בתאבון אייזנהוור בוש ודיסני,

ברוכים הבאים לעולם האמיתי.

 

לפני חודש. 13 בפברואר 2024 בשעה 18:08

גם כשנראה לך שאתה דורך במקום אתה בעצם מגיע לאותה הנקודה עם יותר ידע, נסיון ויכולת לפתור את הבעיות שבדרך בקלות. 

 

אם התקדמת מהר בקו ישר ומהיר זה סימן שכנראה לא באמת למדת לעומק את הדרך ויש סבירות גבוהה שלא תצליח לעשות זאת שוב לבד או שאתה ממהר ותאלץ לחזור על עקבותיך ולתקן איפה שלא היית יסודי.

 

 

תהליכים לוקחים זמן ואי אפשר לזרז אותם ולהגיע לתוצאות טובות בלי השקעה זמן ומחשבה מעמיקה בהם.