העולם הלבן

לפני הרבה מאד שנים בערך בתקופתו של קולומבוס

בספרד הרחוקה בעת ששלטה המלוכה האכזרית אהבו המלך והאצולה להתעלל בבני עמם
על כל דבר קטן.
ובאים גורלך בגד בך ונכנסתה בשערי הארמון דרכך החוצה בסופו של דבר היתה כמזון לכלבי הארמון.

חוק וסדר היו דברים שהשתנו בין רגע לפי מצב הרוח של בעל השררה לעולם לא ידעו המסכנים מה יהיה גורלם במפגש אם אנשי השררה או נציגם

יום שמש נעים היה עת הגיעו גובי המיסים לכפר לגבות את המיסים וכבונוס להרוס קצת ולאנוס את הנשים

בעוד הם עסוקים במעשיהם נכנס ראש הגובים לבקתה אחת וראה מולו אשה מדהימה ביופיה זינו נעמד כמו שלא עמד מעולם בעודו מנסה להכניעה אותה נמלטה מיפניו יצא אחריה והביא שלושה מאנשיו לעזה לתפוס אותה
לאחר מירדף לא קטן תפסוה והפליאו בה את מכותיהם הנימרצות והיא כאילו לא חשה בכך
בתיסכולם קרעו את בגדיה ואחזו בה למען יוכלו לאנוס אותה לפי התור
בעוד הראשון חודר אליה הצליחה להגיע אם פיה לחלציו של אחד האוחזים בידה ולנשוך אותו הוא שיחרר את אחיזתו בה מעוצמת הכאב ודם רב פשט בחלציו הוא צרך הזונה חתחה לי את הזין והתעלף
הם קשרו אותה בחבלים בעודם צופים בחברם המדמם למות מארה כזה עוד לא ראו מעולם הרצון להרוג אותה במקום היה בהם
ראש הגובים התעשת לא אמר נביאנה לארמון מות מידי זה פרס בשבילה היא עוד תבקש נפשה למות כשיגמרו איתה שם.
קישרו אותה שתרוץ אחרי הסוס
לאחר מספר שעות רכיבה הגיעו לארמון כשהיא ערומה וחבולה מהנפילות בדרך ניראתה כעיסת בשר דם ועפר
זרקו אותה למרתף המלך יחליט מי יהיה זה שיטפל בה אמר ראש הגובים
למחרת הובאה בפני המלך ולאחר ששמע את מעשיה אמר אני מצוה על המאסטר שלי שיטפל בה אישית עד צאת נישמתה
והיא ישרה מבט אילו ואמרה אין אחד בעולם שיכח את נישמתי אלה אם אמסור לו אותה
המלך זעם ורתח איך את מעזה לדבר בכלל אם כך אני אוסר להרוג אותה אלה להתעלל בה עד שתיכח נפשה לבד
היא ענתה לו אתה עוד תיהיה עבד שלי
היא ניגררה למרתף הנפח חיבר לידיה רגליה וצאורה תבעות מולחמות והוסיף נזם באפה וטבעת בכל פטמה
לאחר מיכן הושכבה ונאזקה לשולחן הענויים שרבים לא שרדו אותו
כולם זזו לצדדים המסטר הגיע כולו לבוש גלימה שחורה מתנסה לגובה 2 מטרים וגופו ענק וחסון וקולו רועם כרעם
זאת הזונה שהרגיזה המלך ופגעה בחילו
כן אדוני ענו כולם וראשם כפוף לא מעזים להסתכל לו בעיניים
שוליה רחץ אותה במים קרים שפש גופה בזרדים ובמלח בו ניארה אותה
והיא לא מוציאה הגה מיפה אלה נהנת
קשוחה אה חכי שאחדי זיני אליך וניראה היה לו בגודל של פיל הוא חדר לכוסה והיא צחקה
הוא חדר לתחת שלה והיא צחקה והוא נתמלא זעם וכולם רועדים מיסביב
תלו אותה מהפטמות מהתרה הוא שאג פטמותיה זבות דם כמעת ונעקרות ממקומם והיא בשלה צוחקת הוא לוקח חרב מלובנת וצורב אותם ושום הגה מימנה הוא צורב את דגדגנה והיא אומרת לא משנה מה תעשה אני חזקה מימך
גם אם תחתוך את גופי לחתיחות קטנות קטנות ותעלוני על המוקד לא תנצח אותי

טעיתם אני לא זונה אני סנדרה השולטת בת אל מות אנוכי וכולכם תפגעו מחרון אפי

כולם בהלם שנים עוסקים בעינויים ומעולם לא פגשו מישהוא שעמד בפניהם ולא יכלו עליו
כולם מחקים למוצא פי המסטר הוא מסתובב והולך
המתיצב פני המלך ומספר לו את מה שקרה המלך מאבד שליטה בואו למרתף
הוא יורד אם השומרים ומאסטר לחדר העינויים

הוא פונה אליה ואומר מי את בשם הקדושים שכל אנשי אינם יכולים לך ספרי לי מהם כוחותיך
ואשחרר אותך בדיברתי נישבע אני

אני סנדרה השולטת הגדולה ביקום וכולם עבדי ועושי דברי היא עונה

תראי לי אומר המלך

שחרר אזוקי ואראה לך איך במגע ידי ומבט עיני אשלוט בכם

המלך מעמיד את המשמר סביב לאורך קירות החדר החרבות שלופות ומורה לשחרר אותה
מי הקשוח שבאנשיך שברצונך לראות סוגד לכפות רגלי
אומר המלך המסטר הוא החזק אותו לא תכניעי
היא ניגשת למסטר מישרת מבט לתוך עינו ולוחשת לו באוזן הוא יורד על הרבע ומנשק רגליה
המלך המום כולם לא מאמינים למראה עיניהם
היא מסמנת למסטר להתרומם תתפשט מורה לו הוא מוריד בגדיו ונישאר ערום
אני רוצה שתחתוך לעצמך את הזיין שחדר אלי והביצים ותגיש לי אותם
כולם נדהמים מבקשתה המסטר כן גבירתי אומר ומבצע לעיני כולם מגיש לה ומתמוטת
כולם בהלם בפחד זה לא יכול ליהיות המלך רועד המשמר רוצה לברוח שאת שטן כולם ממלמלים
היא ניגשת למלך מישרת מבט ואומרת או תיהיה עבדי או גורלך וגורל כולם יהיה זהה
כולם נופלים לגליה כן גבירתי שואגים פה אחד
היא הופכת את כל בעלי השררה גברים ונשים לעבדיה ואת העם משחרר מהם