העולם הלבן

עולמי עצמי - מידותיו כמידותי.
הוא מכיל את כולי, את שכלי ואת רגשותי, את יכלותי ואת מגבלותי בשלמות.
בינו לביני יש זהות ואין יחסיות. אמיתותו - ודמיונו - דמיוני. למרות אאינו נתין להגדרה,
אני משיג אותו בתמימות.

עולם הזולת מוחלט וזר. חוץ ממני, הוא מכיל את כל זולתי - בני האדם, החיות, העצים והאבנים -
את כל המצוי.
על כורכי אני מתייחס אליו. בינו לביני אין דמיון. למרות שגבולותיו מוגדרים ותכונותיו מדידות. שלמות אינה נתפסת במגבלותי.

מהמחלוקת בין השלם לשבריו, מתקבלים החוק והמוסר השווים לכל נפש.
אלו נוחלים במקום האמת והשקר האישיים.

ודרך הצדק מלאה במהמורות וקשיים אבל כפי שאמרו חז"ל צדק צדק תרדוף
והצדק ינצח
(מתי?)