ערב ראש השנה עומד ומתקרב,זה מזכיר לי את הלוויה של סבתא שלי זל . שאפילו במותה,לא רצתה להוות נטל על המשפחה שלה,ולא רצתה שישבו עליה שבעה, נפטרה בשנתה, מיתת נשיקה ,בשבת בבוקר פשוט לא התעוררה.
אני לא מחפשת ,תפיחות על השכם שיגידו כמה שהיתי נכדה נהדרת ,שסעדתי ודאגתי לכל מרכיב בחייה,סך הכל החזרתי לה על כל הטוב שהיא עשתה בשבילי.
אני רוצה שיהיו יותר אנשים כמוה בעולם ,שאוכל להיות רגועה ובטוחה שילדים שלי ושל His יגדלו בעולם שהעולם בטוח מכל הסיבות,ושיהיו מלאי תקווה שצריך לתת מעצמך ,כמו שסבתא רבה שלהם זל .
היא כול החיים שלה חשבה על הזולת ולא על עצמה,תמיד ידעה לתת מבלי לצפות לקבל.
סבתוש של זל זה שאת רחוקה זה לא אומר לרגע זאת לא אומרת שמתת זה לא אומר שהפסקתי לאהוב אותך,מבטיחה לך להיות תמיד בצד האוהב ונותן מעצמי, שאם תיולד לנו בת נקרא לה לעילוי נשמתך בשמך,שגם אותה תלווי אותה לאורך החיים.
תודה באבושקה שלי זל יקרה ואהובה שלי