וווואו איזה קשה לקרוא את זה
אמרתי לך.
“היום , זה היום העצוב בחיי.
כרופא, טיפלתי בכל כך הרבה נשים בהריון בקריירה שלי , בכל פעם בחדר הלידה תמיד הייתי דרוך ולא מוכן מראש לכאב שנשים עוברות בחדר הלידה , בכל פעם זה יותר עצום וזה לא כולל את 9 החודשים שהן בילו עם התינוק. הן עוברות הרבה רק כדי להביא חיים חדשים.
היום בכיתי במרירות כי איבדתי אישה, דברים כאלה קורים בחדרי הלידה ובכל פעם כרופא אתה מהרהר ומיד מאבד מהמקצועיות ומהמיומנות שלך ומרגיש שאתה הוא האחראי למותה. למה דווקא ‘התיק’ של האישה הזאת כואב כל כך? האישה במשך 14 שנה! ניסתה להכנס להריון בכל הדרכים , הפריה חוץ-גופית ובכל מני שיטות , לבסוף זה קרה. התבשר לה שהיא נקלטה להריון. זה היה הרבה מעבר למדע וידע האנושי.
אחרי 9 חודשים, הגיע הזמן. בעלה מיד הביא אותה לבית החולים. אחרי 7 שעות מתישות בחדר הלידה , זה היה כל כך כואב , אז לכן החלטנו לעשות ניתוח קיסרי.איבדנו אותה אבל התינוק היה בחיים. לפני מותה, היא עוד אחזה את התינוק בזרועותיה וחייכה. הייתי הרוס ועצוב, הלכתי לספר בעצמי את החדשות לבעלה , כשבעלה שמע את החדשות.. התעלף מיד, היום המאושר שלהם פשוט הפך ברגע לחמוץ. איבדה את חייה רק כדי להעביר חיים חדשים.
אנא כבדו את הנשים שלכם כי הן עוברות דרך עמק המוות כדי להביא חיים. תכבד את אשתך! לשאת את התינוק שלך במשך 9 חודשים זה לא מובן , במשך החודשים נושאת ויולדת את פרי האהבה בדרך הן מקריבות המון ואף את חייהן”.
אנא שתפו.